לאה צבי דובז'ינסקי

 

בחודש נובמבר 2018 זכיתי  בפגישה עם גבריאלה אלישע ז"ל. היא פנתה אלי,מכיוון שידעה שאני מתגוררת לא רחוק מטבריה. היא הגיעה ליומיים בהן זכיתי לפגוש אותה. זאת הייתה פגישה ראשונה ואחרונה בה זכיתי למספר שעות עם גבריאלה. להלן מצורפים דברי על אותה פגישה.

 

נִפְגַּשְׁנוּ בִּטְבֶרְיָה,

בְּבֵית דּוֹנָה גְּרַצְיָה,

רָאִיתִי אוֹתָךְ רַק בִּתְמוּנוֹת, אִשָּׁה יָפָה בַּעֲלַת פָּנִים חֲזָקוֹת כְּאִלּוּ נֶחְצְבוּ בְּיַד אָמָּן,

נִכְנַסְתִּי לָאוּלָם, יָשַׁבְתְּ מְצֻנֶּפֶת בְּפִנָּה אַפְלוּלִית

נִרְאֵית חִוֶּרֶת, מִטְפַּחַת עָטְפָה רֹאשֵׁךְ

לֹא שׂוֹחַחְנוּ שִׁירִים, דִּבַּרְנוּ חַיִּים,

כְּשֶׁזִּיק בְּעֵינַיִךְ אָמַרְתְּ שֶׁבִּרְצוֹנֵךְ

לְנַגֵּב חוּמוּס, חָצִינוּ אֶת הַשְּׂדֵרָה

טְבֶרְיָה הָיְתָה חַמָּה, יָשַׁבְנוּ בְּשֶׁקֶט מְסוֹבְבוֹת פִּתָּה

בְּתוֹךְ חוּמוּס הַטּוֹבֵל בְּשֶׁמֶן זַיִת, בִּקַּשְׁתְּ גַּם כַּמָּה כַּדּוּרֵי פָלָאפֶל,

לְאַחַר מִכֵּן יָרַדְנוּ לַטַּיֶּלֶת, סִפַּרְתְּ כַּמָּה אָהַבְתְּ לְטַיֵּל בְּחוּ"ל וְהִרְגַּשְׁתְּ כָּאן, בִּטְבֶרְיָה כְּאִלּוּ הִנָּךְ בְּאֶרֶץ  בִּלְתִּי מֻכֶּרֶת,

פָּסַעְנוּ יַחְדָּו, רָאִיתִי אֶת הַכִּנֶּרֶת מִשְׁתַּקֶּפֶת בְּעֵינַיִךְ כֻּלָּה זַהֲרוּרִים, הָיִיתְ כֹּה מְאֻשֶּׁרֶת,

רָצִית לִרְאוֹת עוֹד וְעוֹד כְּאִלּוּ הֵבַנְתְּ שֶׁזְּמַנֵּךְ קָצוּב וַאֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי אֶת הַחֹם הַטְּבֶרְיָנִי מַתִּישׁ, שַׁבְנוּ לַמָּלוֹן פָּנָיִךְ קָרְנוּ, הַשֶּׁמֶשׁ לִטְּפָה וְהֶעֱלִימָה חִוְרוֹנֵךְ,

יָשַׁבְנוּ אַתְּ, אֵלָה בַּת – צִיּוֹן, אֵלָה אַלְמוֹתִית  וְאִלּוּ  אֲנִי רַק  לֵאָה.