אירֵן דן

 

​

הַשְׁאֵל לִי

 

כַּאֲשֶׁר תִּרְאֵנִי, הַשְׁאֵל לִי

אֶת הַסַּהַר הַהוֹלֵךְ סוֹבֵב

עִם נַוָּדֵי הַזְּמַן, שֶׁיָּדַעְתִּי,

מְדַמִּים עַצְמָם לִמְלָכִים,

עוֹשִׂים חוֹל לְזָהָב, שֶׁיָּאִיר דַּרְכִּי.

 

הַשְׁאֵל לִי שָׁמַיִם

לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם עַד אֵלֶיךָ

לִקְשֹׁר מִלִּים בְּרוּחַ, לִתֵּן לְךָ מִנְחָה.

גַּם בַּלַּיְלָה, זָכַרְתִּי אֶת פָּנֶיךָ,

בְּכָל עוֹלָמוֹת הֲיֵשׁ וְהָאַיִן,

הַשְׁאֵל לִי אֶת לִבְּךָ

שֶׁלֹּא אֲאַבֵּד עַצְמִי לָדַעַת.