דן אלבו

 

​

בָּעִיר הַזּוֹ

 

בָּעִיר הַזּוֹ

בְּשׁוּם מָקוֹם אֵין מָקוֹם                     לְהַצִּיב סוּלָּם,

 

אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת כָּךְ לַשָּׁמַיִם?

 

​

​

​

שיר המעורר תמיהה מכוונת – שכן אין המשורר נוקב בשם העיר "הזו", זאת כאשר היידוע מרמז שהוא מכוון לעיר מסוימת. ובכל זאת לא ברור מי היא "העיר הזו" שבה לא ניתן להציב סולם לשמיים. בהנחה שאיני מכיר את המשורר אני רשאי  להניח מספר הנחות: אם המשורר איש אמונה, דתי, ייתכן שכוונתו לעיר חילונית, שאין בה רוחניות, וככזו אינה יכולה "להתקרב" לשמיים. או ברמה התכליתית – אין בה אפילו בית כנסת, אין בה שום מקום, נקודה, המאפשרת את העלייה. ואם  חילוני הוא, עדיין יש מספר אפשרויות – שמא הוא מתריס כנגד עיר שאמורה הייתה או התיימרה, לגעת בשמיים. ומכיוון שאני יודע שאיש ירושלים הוא, חילוני אך רוחני ומכבד מסורת – האופציות נכפלות: מדובר הן בירושלים ש"איבדה" את המגע האמיתי עם השמיים והן בעיר חילונית -  תל אביב שמכל הערים בארץ היא (ולמעשה מרבית "גוש דן") סמל החילוניות. אך האם אין בה רוחניות? כאן יבוא כותב שורות אלה ויטען בתוקף שיש בה, לא רוחניות דתית, אלא תרבותית. משוררים, למשל, יש בה יותר מבכל עיר אחרת. אבל ניתן גם להרחיב את התחום הגאוגרפי, ולשאול אם לא בארץ אחרת או על ארץ אחרת כתב המשורר את דבריו, והרוחניות הארצישראלית היא שחסרה לו? או אז הופך השיר למרמז על מקומה של ישראל בעיניו, שהיא יותר מכל מקום אחר בעולם נוגעת בשמיים, והנה לכם רמז דק שבדק לגעגוע למולדת (אגב, ספק רב אם ניתן "לכווץ" את משמעות השיר למקרה פרטי לפיו המשורר, איש הרוח, מלין על כך שבעיר מסוימת אין לו עצמו "השראה").

השיר נשען כמובן על הסיפור המקראי בדבר חלום יעקב (בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ב). והיכן על פי המסורת אירע הדבר? באזור היישוב לוז. אולם יעקב הנרגש מצהיר כי המקום בו חלם על הסולם לשמיים הוא בית אלוהים ושער השמים, ומעניק לו את השם בית אל. ומפרשים שהכוונה לירושלים – וספציפית הר המוריה שעליו נבנה בית המקדש. בחלומו מתגלה האל ליעקב ומבטיח לו את הארץ עליה שכב וכן מבטיח להגן עליו בדרכו. ואם ניקח את היעדרו של הסולם עד לקצה הגיונו של המשל, אזי – האם מצר המשורר על אובדן הארץ המובטחת? או העיר המובטחת, ועל חוסר ביטחון לאומי, או לפחות אישי בעירו?

דומני שזהו אחד השירים הקצרים מאוד שמצליחים במילים מעט לפתוח שפע שלקריאות פרשניות אפשריות–בכללם כאלה שלא נאמרו או אף לא נרמזו בדברי.

(שמעון רוזנברג)

 

​

מָקוֹם בַּשָּׁמַיִם

 

זֶה פֵּשֶׁר תִּלְתָּן הַתְּכֵלֶת,

זֶה פֵּשֶׁר

הָאֶכְּזוֹטִיקָהשֶׁלהַמֶּרְחַקִּים הַכְּסוּפִים,

בְּאֵשׁ אַחַת

בְּלֶהֶבֶת אַחַת

בְּלֶהָבַת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְנֶההַבֹּעֵר

הָעוֹלָם נִבְרָא מֵחָדָשׁ,

בְּזַהֲרוּרִית טַל

צִיצִיּוֹתָיונֶאֱחָזוֹת בַּאֲמִירֵי הָעֵצִים

כֶּעָנָן

בֵּן יוֹמוֹ

הַמְּיַחֵל לִתְפֹּס מָקוֹם בַּשָּׁמַיִם.