שרית שמיר

 

​

וְתִהְיֶה שֶׁמֶשׁ חֲזָקָה כָּל כָּךְ

וְאוֹר שֶׁאֵין לוֹ סוֹף

וְעֵינַיִם נוֹצְצוֹת לְתִפְאֶרֶת

וְאִישׁ אֶחָד שֶׁיַּנְמִיךְ רֹאשׁוֹ

אֶל שֶׁקַע הַצַּוַּארשֶׁל הָאִשָּׁה שֶׁאִתּוֹ

וּבַחוֹל פְּסִיעוֹת רַכּוֹת

וְגַלִּים שֶׁל יָם יַעֲשׂוּ מְחִיקוֹת

יַעֲלִימוּ סוֹדוֹת אֶל מְצוּלוֹת

וּמַשַּׁק כְּנָפַיִם קַל יִשָּׁמַע

וּמַבָּט אֶל הָאֹפֶק

וְאֵין מִלְחָמָה

וְיַם סוּף לֹא יִקָּרַע

וְלֹא נִצְעַד בֶּחָרָבָה

וַיְהִי בֹּקֶר וַיְהִי עֶרֶב

וּדְמָמָה לְבָנָה.