נילי דגן

 

​

יְלָלוֹת

 

בָּעֶרֶב בּוֹ נָחֲתָה חֲלָלִית סִינִית

בְּצִדּוֹ הָאָפֵל שֶׁל הַיָּרֵחַ,

יָדַעְתִּי שֶׁתָּבוֹאִי.

אֲנִי מְדַמְיֶנֶת אֶת הַמָּוֶת שֶׁלָּךְ

כְּמוֹ מַסָּע בְּאֵינְסוֹף.

אַתְּ לֹא חָשָׁה בְּדִידוּת?

"אִם מְבִינִים אֶת דְּפוּסֵי הַכּוֹכָבִים,"

אַתְּ אוֹמֶרֶת, "אֶפְשָׁר לָדַעַת מָה יִקְרֶה."

 

קַרְנֵי הַיָּרֵחַ נֶאֱרָגוֹת לְסוֹנָטָה,

מִתְמַזְּגוֹת עִם הַיְּלָלוֹת מִתַּחַת לַבִּנְיַן.

אֲנִי חוֹלָה, אִמָּא, אֲנִי אוֹמֶרֶת.

"אַתְּ תִּהְיִי בְּסֵדֶר, יַלְדָּה,

בּוֹאִי נֵרֵד לְהַאֲכִיל אֶת הַחֲתוּלִים."

​

​

מתוך "אמא", מחזור שירים חדש, 2019.