אסתר ויתקון-זילבר

מוקדש לאישי 

 

​

תפילה

​

שֶׁיִּהְיוּ הָאוֹתִיּוֹת הָאַשּׁוּרִיּוֹת
מְאֻשָּׁרוֹת בִּסְבַךְ הַנּוֹיְרוֹנִים
בְּתָאֵי מֹחֲךָ הַפָּצוּעַ
מִשְׁתּוֹקְקוֹת לְהֵרָאוֹת בִּמְלוֹא
יָפְיָן הָעִבְרִי שֶׁנִּזְרַע בַּעֲרוּגוֹתֶיךָ
בְּגַן אֲבִיבָה בִּשְׂדֵרוֹת קֶרֶן קַיֶּמֶת 
שֶׁתֵּצֵאנָה סְדוּרוֹת וּמְהֻקְצָעוֹת
מִבֵּין שְׂפָתֶיךָ הָעוֹרְגוֹת אֵלַי
וַאֲנִי שֶׁכְּבָר יוֹדַעַת כָּל נִיעַ זָעִיר
בִּשְׁרִירֵי פָּנֶיךָ, שְׂפַת נַפְשְׁךָ –
לֹא אֵדַע אִם מֵשִׂיחַ אַתָּה לִי
בִּלְשׁוֹנְךָ אֶת הַגָּלוּי אוֹ אֶת הַנִּסְתָּר...

 

 

* 

שְׁתֵּי טִפּוֹת מַיִם כְּבֵדוֹת
טְעוּנוֹת זְרָעִים תְּאוּנָה וְשָׂרֶטֶת
הִתְנַשְּׁקוּ כָּל הַדֶּרֶךְ מִן הֶעָנָן
אֶל הַבְּאֵר בְּלֵב גִּנַּת הַמִּשְׁכָּן
לַמְרוֹת שֶׁסַּגְרִירִי הָיָה
חֲמִימוּת גִּיל עֲדִינָה פָּשְׁטָה בָּהֶן

כְּשֶׁנִּבְלְעוּ בְּאַדְווֹת הַבְּאֵר
הָפַךְ הַגַּן לְקֹדֶשׁ קָדָשִׁים

 

 

* שיר תפילה ותחינה

​

אֵלִי, שֶׁבָּרָאתָ יְקוּם חִידָתִי אֵין סוֹפִי בְּמֶרְחֲבֵי גָּלַקְסְיוֹת
וּבְתוֹכְכֵי גּוּפֵנוּ צְבִירֵי כּוֹכָבִים

שְׁלַח נָא אֶצְבַּע אֶל מֹחוֹ שֶׁל אִישִׁי
גַּע בְּרֹךְ, בְּאַהֲבָה בְּכָל תָּא וְתָא 
הַצֵּת בָּהֶם פְּתִיל אוֹר תְּבוּנָה 
חֶדְוַת חַיִּים

שַׁק לְעֵינָיו שֶׁיִּפָּקְחוּ אֵלַי
בְּהַפְתָּעַת הַכָּרָה נוֹשָׁנָה-חֲדָשָׁה

אֶשַּׁק לִשְׂפָתָיו, לְכַפּוֹת יָדָיו
כְּאִשָּׁה שֶׁמָּצְאָה אֶת אֲבֵדָתָהּ
הַיְּקָרָה