מרים שפר

 

​

ואלה תולדות 

 

בְּקַלּוּת שֶׁכָּזֹאת לִמְחֹק. לְכַסּוֹת בַּמַּיִם

(וְטֶרֶם נִבְרָא ה delete)

כָּל כָּךְ בְּקַלּוּת

 

בְּמַאֲמָר, בְּמִלָּה מִלֹּא כְלוּם

וְיֵשׁ לְךָ יְקוּם

מָה שֶׁבָּא בְּקַלּוּת, אוֹמְרִים בְּנֵי אָדָם,

הוֹלֵךְ בְּקַלּוּת.

 

בְּדִיּוּק אָז,

כְּשֶׁהַתְּהוֹם שָׁאֲגָה מִן הַמִּרְצָפוֹת

וְשָׁמַיִם נָמֵסּוּ פַּחַד

כַּמָּה תִּינוֹקוֹת בְּנֵי יוֹמָם, עִם פְּלוּמָה, עֲדַיִן,

פָּקְחוּ עֵינַיִם בִּינִיקָה רִאשׁוֹנָה מִשָּׁד.

 

בְּקַלּוּת שֶׁכָּזֹאת, לִשְׁלֹחַ אֵשׁ מִשָּׁמַיִם

רֵיחַ גָּפְרִית בָּאֲוִיר הַמִּסְתַּחְרֵר

 

בֵּין אַרְבָּעָה כָּתְלֵי

סְדוֹם וַעֲמֹרָה, אֲדָמָה וּצְבוֹעִים

אִשָּׁה כָּרְעָה לָלֶדֶת.

לְאָן אַתָּה יוֹצֵא יֶלֶד?

 

אַתָּה יָכוֹל לִשְׁלֹחַ

אֵשׁ, חֶרֶב, דֶּבֶר וְרָעָב

לִקְרֹעַ אֲנָשִׁים מִיַּבֶּשֶׁת, מִנּוֹפִים

מֵעֵץ שְׁזִיף נָדִיר, שֶׁאַךְ הַנִּיב.

 

אַתָּה יָכוֹל לָשִׂים חוֹמַת בַּרְזֶל

בֵּינְךָ לְבֵין הָאָדָם

לָשֶׁבֶת לְבַד

בֵּין שִׁבְרֵי לוּחוֹתֶיךָ.

 

כְּשֶׁחָרַבְתָּ בְּתוֹכִי, מִכֹּבֶד

פִּתְאוֹם, נִבְרֵאתָּ מֵחָדָשׁ

לָבוּשׁ מְעִיל אֲבִי הָרַחוּם

שָׁמְעוּ אוֹתְךָ בְּחֻרְבָּה עַל אֵם הַדֶּרֶךְ

מְקוֹנֵן. חוֹבֵט בְּרֹאשְׁךָ, כָּמוֹנִי,

"אוֹי לִי כִּי הִגְלֵתִּי אֶת וְאֶת וְאֶת!"

 

יֵשׁ הַשּׁוֹמְעִים אוֹתְךָ שׁוֹאֵג בְּלֵילוֹת

בּוֹעֵט בְּכִסֵּא קָדְשְׁךָ, מִתְפַּזֵּר.

 

בַּבֹּקֶר, מְחַפֶּשֶׂת רִמְזֵי אוֹתוֹת

בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים

בְּעֶרֶב מוֹשֶׁכֶת עוֹד רֶגַע קָט

בְּשׁוּלֵי אַדַּרְתְּךָ פְּרוּשָׂה עַל הָרִים.

אֱלֹהַי הַפְּשׁוּטִים, שׁוּב אֵלַי