יערה בן-דוד

 

 

נולד אל מותו וחי

"אֵינִי מקווה לשום דבר, אֵינִי ירא מכלום

אני חופשי" (ניקוס קזנצאקיס)

 

בֶּן מֵאָה הִתְגַּדַּל וְהִתְקַדַּשׁ

בִּנְעִילַת הַיּוֹם.

עֵינָיו שֶׁכָּהוּ רָאוּ אוֹר מֵחַלּוֹן קָרוּעַ בִּצְעָקָה,

אָזְנָיו שֶׁכָּבְדוּ שָׁמְעוּ צִלְצְלֵי תְּרוּעָה.

הִשְׂתָּרְגָה תְּפִלָּתוֹ בְּפֶלֶא יָמָיו

נֶאֱסָפִים וּבָאִים מְקִיצֵי נְשָׁמָה מִגּוּף נִנְטָשׁ,

מְגַשְּׁשִׁים דֶּרֶךְ שֶׁתִּזְרַח מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

 

כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם הִנְמִיכוּ

אוֹר דַּק הוֹצִיאוֹ לַאֲוִיר הָעוֹלָם

גּוּפוֹ צֵל עוֹבֵר

בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב

וְאָמַרְתִּי אָמֵן

עַד בּוֹא הַשִּׁיר.

 

​

קפה מלנכולי

 

יִלְלַת כְּלָבֶיהָ שֶׁל שְׁכֵנְתִּי הִתְנַפְּצָה

מֵאֲחוֹרֵי דַּלְתָּהּ הַנְעוּלָה

בְּהִפָּתַח דֶּלֶת הַמַּעֲלִית.

כַּלְבִּיּוּתָם הַשְּׂרוּטָה זָלְגָה לְאֹרֶךְ צַוַּאר הַמַּדְרֵגוֹת

קָפֶה מְלַנְכּוֹלִי

הִיא לֹא אָצְרָה כֹּחַ לְהָמִית אוֹתָהּ,

לְהַכּוֹת,

לְצִמְצוּם עַצְמָהּ.

 

צָהֳרֵי יוֹם, צָהֳרֵי לַיְלָה

עֵדֶר הַקּוֹלוֹת עוֹד בָּטַשׁ בִּגְרוֹנָהּ

אֶל מַלְכוּת תּוֹעָה שְׁתֻמַת עַיִן בִּשְׁבִיל הֶחָלָב

טֶרֶם פְּקִיעַת מֵיתָר בְּצֹמֶת הַלֵּב

רֶגַע שֶׁל אֱמֶת

בּוֹ עָפוֹת הַיּוֹנִים מִבֵּית הֶחָזֶה

כְּלוּב רֵיק

 

דֶּלֶת הַמַּעֲלִית נִטְרְקָה.

שָׁכְכָה יִלְלָתָם שֶׁל חֲמֵשֶׁת הַכְּלָבִים

מִנֶּגַע הַבָּשָׂר בָּרוּחַ.

מֵעַל הַתִּקְרָה גְּרִירַת רַגְלַיִם, הֲזָזַת רְהִיטִים

פְּתִיחַת תְּרִיס

סִנּוּן מִלִּים

מְעוּף הַדְּמָמָה