ענת קון-אמן

 

​

דבר לא יעמוד בינינו

 

בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ הַזֶּה

אַכְנִיס סִיבֵי מַתֶּכֶת וּפוֹלֵיאוֹרְטָן מֻקְצָף

לְתוֹךְ מַדְפֶּסֶת תְּלַת מֵמַד

אַדְפִּיס שִׂמְלָה פִּרְחוֹנִית

אַדְפִּיס מָטוֹס

וְאָבוֹא אֵלֶיךָ מִקְּצֵה הָאָרֶץ אוֹ מִקְּצֵה הָעִיר.

 

נֵשֵׁב בְּחַדְרְךָ הַקָּטָן וְהַמְּיֻזָּע

וּבוֹ מִטָּה צָרָה, מִסְפַּר סְפָרִים עַל מַדָּף

וּתְמוּנָה מְמֻסְגֶּרֶת בָּהּ אַתָּה נִרְאֶה כְּמוֹ שַׂחְקָן בְּסֶרֶט.

נִקְרָא שִׁירֵי מְחָאָה, שִׁחְרוּר וְאַהֲבָה.

כְּשֶׁנִּהְיֶה רְעֵבִים

נֵלֵךְ יַחַד לַמַּדְפֶּסֶת הַשְּׁכוּנָתִית

וְנַדְפִּיס לָנוּ אֲרוּחַת גּוּרְמֶה וּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת יַיִן

בַּמְּחִיר שֶׁל פָלָאפֶל אוֹ תַּפּוּחַ אֲדָמָה אָפוּי בִּקְרֶם שַׁמֶּנֶת.

 

דָּבָר לֹא יַעֲמֹד בֵּינֵינוּ.

לֹא חֹם הַקַּיִץ, גַּם לֹא הַשִּׂנְאָה בָּאֲוִיר.

בְּיוֹם רִאשׁוֹן לֹא נֵלֵךְ לָעֲבוֹדָה.

נַדְפִּיס אַהֲבָה

נַדְפִּיס סִירָה וְנַפְלִיג לְאֹרֶךְ הַיַּרְקוֹן

נַחְשֹׁב שֶׁלּוֹנְדוֹן.