שרית שמיר

 

​

גלגול השועלה

 

הָיְתָה זוֹ קְדֻשָּׁה הַמְּסַפֶּרֶת שְׁמִירוֹת בַּיָּמִים

אֶלָּא שֶׁיָּמִים רַבִּים עָבְרוּ וְרָחַק הַדָּבָר הַבָּסְרִי הַהוּא

וּקְדֻשָּׁה הָפְכָה לִהְיוֹת קַו אֹפֶק רָחוֹק

וַחֲטָאִים חֲשׂוּפִים זִכְרוֹנוֹת מְמַלְּאִים

וְהָיִיתִי כְּמוֹ סִפּוּר הַשּׁוּעָלָה

עֵירֻמָּה מֵהַסְתָּרָה

הֻטְמְנָה בִּי חֵרוּת הַהַתָּרָה

וְזוֹ הָפְכָה לְדָת אֲדוּקָה

וְחָזְרָה אֵלַי בָּסְרִיּוּת בְּשָׂרִית הֶדְיוֹטִית

וְקָרָה וְהָיָה –

שֶׁכָּל כָּךְ הִתְאָהַבְתִּי בָּהּ

*

 

 

ובסוף תדעי, היא גדלה להיות

 

קִלְעִי לָהּ צַמּוֹת

קִשְׁרִי סְרָטִים אֲדֻמִּים בַּקְּצָווֹת

תִּפְרִי לָהּ שְׂמָלוֹת לְבָנוֹת

הֲנִיחִי עֲבוּרָהּ גְּזָרִים חֲתוּכִים בְּקֻפְסָאוֹת פְּלַסְטִיק קְטַנּוֹת

סַדְּרִי סְפָרִים בְּתִיקָהּ לַשְּׁמִירוֹת

שִׁלְחִי אוֹתָהּ אֶל הַיּוֹם בִּנְשִׁיקוֹת

הַגְבִּיהִי סַנְטֵרָהּ, הַבִּיטִי עָמֹק

הַעֲנִיקִי בָּהּ הֲבָנוֹת

לַמְּדִי אוֹתָהּ אֶת הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה

מִצֹּמֶת הָרַמְזוֹרִים הַגָּדוֹל

וְעַד לְמַעֲבַר הַחֲצִיָּה הַקָּרוֹב אֶל בֵּיתָהּ

הַזְהִירִי אוֹתָהּ מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל

הַסְבִּירִי אַשְׁלָיוֹת אוֹדוֹת אַרְמוֹנוֹת בַּחוֹל

וְהִיא תִּגְדַּל בֵּין יָדַיִךְ הַקְּרוֹבוֹת

וְתָעֵז לָלֶכֶת רָחוֹק מְאוֹד

אֲרוֹן בְּגָדֶיהָ יַרְחִיק קְלִישָׁאוֹת וְרֻדּוֹת

שְׂעָרָהּ פֶּרֶא סָתוּר

עֵינֶיהָ נִסְתָּרוֹת

וְאַתְּ תַּבִּיטִי בָּן בִּשְׁאֵלוֹת

מְבַקֶּשֶׁת חֲשִׂיפוֹת

וְהִיא תִּנָּעֵל אֶל תּוֹכָהּ וְלֹא עוֹד

וּבַסּוֹף תֵּדְעִי הִיא גָּדְלָה לִהְיוֹת

חֳמָרֶיהָ מִתְעַרְבְּבִים בְּנוֹזְלִים מְלוּחִים

מִתְמוֹסְסִים אֶל תַּצְרְפִים חֲדָשִׁים,

מְהִלּוֹת בָּהּ, אִישִׁיּוּת

לַמְּדִי אוֹתָהּ לָלֶכֶת אִתָּהּ רָחוֹק, הֲכִי רָחוֹק –

אֱמֶת לִבְדֹּק, אֱמֶת פְּנִימִית לִדְבֹּק   

וּזְרוֹעוֹתַיִךְ הַשְׁאִירִי פְּתוּחוֹת