תמי כץ לוריא

 

​

הלכתי, עפתי
 

הָלַכְתִּי, עַפְתִּי

קָדִימָה אָחוֹרָה

בְּסִבּוּבִים

עָלִיתִי לִקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת

רָכַנְתִּי עַל הַגָּחוֹן

בְּתוֹךְ הַתּוֹדָעָה, מִחוּץ לַתּוֹדָעָה

הָיִיתִי אֲוִיר, הָיִיתִי גּוּף

צָף מוּצָף בְּאֶנֶרְגְּיָה מְמַלְּאָה אוֹתִי בִּזְרָמִים

הַמּוּסִיקָה הַשִּׁכָּרוֹן הַנּוֹכְחוֹת הַהֵעָדְרוּת

הַזְּמַן שֶׁהֶחְוִיר

הַצְּבָעִים

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צְבָעִים בִּתְנוּפָה

לֹא יְכוֹלָה לֹא לִהְיוֹת

בִּתְנוּפָה

וְכָל כָּךְ צְרִיכָה אֶת הֲכִי מַדְהִים עַד שֶׁזֶּה כּוֹאֵב

 

וונדרוומן אני   

 

אַחֲרַי זֶה יִהְיֶה הָעוֹלָם שֶׁבַּחוּץ

בִּתְכֵלֶת בְּהִירָה מַבְקִיעָה מִתּוֹךְ צְבָעִים מְטֹרָפִים מְסוֹכְכִים אוֹתִי חוֺם

ווֺנְדֶרְווּמֶן אֲנִי

נִמְתַּחַת נִמְתַּחַת אֲנִי

לוּלְיָנִית בְּקִרְקַס הַהֲזָיוֹת