שולה ניסים​

​

​

בדידות

 

הָיָה שָׁלָב בּוֹ נוֹצְרָה בִּי הַכָּרָה בְּכָךְ שֶׁאֲנִי

הַבַּת הֲכִי שׁוֹנֶה בֵּין כָּל הַבָּנוֹת.

נִדְבְּרוּ בֵּינֵיהֶן בָּנוֹת הִמְתִּיקוּ סוֹד אָמְרוּ זוֹ לְזוֹ

מָחָר כֻּלָּן לוֹבְשׁוֹת שְׂמָלוֹת.

לִי אַף אַחַת לֹא אָמְרָה.

הָיָה יוֹם בּוֹ נִגְזַר גּוֹרָלִי לִהְיוֹת

זוּג מִכְנָסַיִם אֶחָד

בֵּין הַרְבֵּה שְׂמָלוֹת

 

​

גלות

​

רֹב הַסִּכּוּיִּם שֶׁהַחַיִּים הֵם שֶׁבָּחֲרוּ בָּךְ

אַךְ גַּם אַתְּ, בָּחַרְתְּ בָּרַכֶּבֶת

תָּפַס אוֹתָךְ טִרְטוּר מְנוֹעִים, לִבָּם

רוֹטֵט כְּמוֹ חֲלָקִים פְּנִימִיִּים שֶׁל גּוּף, גּוּפֵךְ

שׁוֹתֵת כְּמוֹ דָּם, לֹא בָּחֲרוּ אוֹתָךְ בְּשִׁעוּר

 

הִתְעַמְּלוּת, סַפְסָל הָיָה אָרֹךְ, אֲרֻכָּה הָיְתָה

גָּלוּת, רֹב הַסִּכּוּיִּם שֶׁתִּצְטָרְכִי

לִדְרֹך עַל אֲדָמָה קָשֶׁה כְּמוֹ פַּחְמָן טָהוֹר

רַכָּה כְּמוֹ תְּכוּלָה שֶׁל מְעַרְבֵּל בֵּטוֹן

הֲיִי אַמִּיצָה, אַל תִּכְתְּבִי כְּמוֹ

 

אִינְטֵלֶקְטוּאל, לָאִינְטֵלֶקְטוּאל אֵין אַף לֹא בֵּיצָה אַחַת

עִגּוּל צָהֹב, גָּדוֹל הַלָּבָן סְבִיבוֹ

(לִרְאוֹת לִטְרֹף זִכָּרוֹן שֶׁלֹּא מַרְפֶּה, לֹא מַרְפֶּה)

אַל תִּבְחֲרִי בְּדַרְכּוֹ, לְכִי עַל הַיַּבֶּלֶת שֶׁלְּךָ שֶׁל

עַצְמֵךְ, מָה יֵשׁ לָךְ לְחַפֵּשׂ בַּשָּׁמַיִם, לֹא תִּמְצְאִי גַּם

 

בְּאַדְמָתוֹ שֶׁל אַחֵר, בּוֹאִי נִרְאֶה מָה

יוֹצֵא לָךְ מֵהַפֶּה

רֹב הַסִּכּוּיִּם שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה לְזֶה

שֶׁסַּפְסָל הָיָה אָרֹךְ, אֲרֻכָּה הָיְתָה גָּלוּת

לֹא בָּחֲרוּ אוֹתְּךָ בְּשִׁעוּר הִתְעַמְּלוּת.