top of page

עדי פלג שריג

*

 

הָעוֹלָם מָלֵא וּמַמְתִּין לְבוֹאִי

בְּסַבְלָנוּת שֶׁל אָרוֹן

נֶאֱמָן כְּמוֹ אֶבֶן.

אַרְגָּזִים אַרְגָּזִים שֶׁל פְּלָאוֹת

כְּאִלּוּ שׁוּק מַחְנֶה יְהוּדָה

זָלַג מֵעַצְמוֹ וְכִסָּה הַכֹּל.

 

הַכֹּל בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח רַק אוֹתִי אֵין הֵיכָן לְהָנִיחַ,

אֵין הֵיכָן לִפְרֹק.

הַחַיִּים קוֹרְאִים לִי בְּמֶגָפוֹן עֲשׂוּי זָהָב

אֲנִי שׁוֹמַעַת הֵיטֵב צַעֲקָתָם הַבִּלְתִּי נִצְרֶדֶת

וְאֵינֶנִּי עוֹנָה.

 

לֹא יִהְיוּ כְּבָר הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁרָצִיתִי

רַק הֶסְכֵּם עִם עַצְמִי שֶׁעֲדַיִן מֻתָּר בִּפְנִים.

אִם אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ הוּא גֵּאֶה בִּי אוֹ

מִתְבַּיֵּשׁ אוֹ חוֹתֵךְ יָדָיו בְּסַכִּין.

 

הָיִיתָ לִי יַעַר

מַבָּטֶיךָ הָיוּ צְפוּפִים

הִלַּכְנוּ אוֹהֲבִים וְתוֹהִים

אוֹהֲבִים וְטוֹעִים

עַד שֶׁקֶּרֶן אוֹר

שָׁבְרָה לָנוּ אֶת הַמַּפְרֶקֶת.

 

שֶׁתָּבוֹא יָד גְּדוֹלָה

כְּמָנוֹף הַמְּלַטֵּף שְׁחָקִים

שֶׁתַּחְדֹּר דֶּרֶךְ הַבַּיִת

שֶׁתִּמְצָא וְתִתְפֹּס

וְתַכְרִיחַ

וְתַצִּיל

אוֹתִי

מֵהַקִּירוֹת הַמְּאֻבָּקִים.

כַּבְלֵי הַשַּׁרְשְׁרָאוֹת שֶׁלִּי

מַגִּיעִים רַק עַד לַמַּכֹּלֶת

עַד לַגַּן שֶׁל הַיֶּלֶד

עַד לְבֵית הַקְּבָרוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַיָּמִים.

 

הָעוֹלָם יֵאָלֵץ לְחַכּוֹת עַד אֵין קֵץ

אוֹ עַד שֶׁיּוֹאִיל בְּטוּבוֹ אֱלֹהִים

לְנַדֵּב מֵעַצְמוֹ מַעֲשֵׂי כְּשָׁפִים.

bottom of page