דודו פלמה

 

​

מורשת קרב

 

הַתֶּבֶל שֶׁאֵלֶיהָ נּוֹלַדְנוּ הָיְתָה

מַסְעִירָה וּרְווּיַת קֶסֶם.

בֵּין גָּן הַיְּלָדִים לְנָהָרַיִם

הִשְׂתָּרֵעַ חֲרִישִׁי וּמַמְתִּין

שֶׁטַח הֶפְקֵר שֶׁל סַכָּנוֹת מְתוּקוֹת.

עֶטְיָה הַגַּנֶּנֶת הִבְטִיחָה בַּבֹּקֶר בְּצַהֲלָה

שֶׁאִם נִהְיֶה טוֹבִים נֵצֵא לְטַיֵּל.

הָיִינוּ טוֹבִים.

 

בַּדֶּרֶךְ לְנָהָרַיִם הָרוּחַ נִגְּנָה בְּכִידוֹנֵי הַסּוּף

וְעֶטְיָה הַגַּנֶּנֶת הֵרִימָה אֲבָנִים וְנָתְנָה לָנוּ לְגַלּוֹת

פָּרוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁפָּרְשׁוּ כְּנָפַיִם בְּלֵאוּת

וְעָפוּ לַמָּרוֹם בְּזִמְזוּם חֲרִישִׁי.

לְיָד תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת הַנְּטוּשָׁה דִּלַּגְנוּ בְּחֶדְוָה

בֵּין פַּסִּים מְּעֻקָּמִים שֶׁל רַכֶּבֶת הָעֵמֶק

שֶׁכְּבָר לֹּא הוֹבִילוּ לְשׁוּם מָקוֹם,

וְלִקַטְנוּ חֲלוּקֵי אֶבֶן שְׁחוּקִים.

 

לֹא רָחוֹק מִגְרוּטָאוֹת הָעֶצֶב

שֶׁל מִפְעָל הַחַשְׁמַל הֶהָרוּס

שֶׁל הַרֶבוֹלוּצְיוֹנֶר פִּנְחָס רוּטֶנְבֶּרְג

לְיַד הַגֶּשֶׁר שֶׁהִפְצִיץ מֵהָאֲוִיר פֶּרֶץ גְרוֹסֶר

בְּלֵיל הַגְּשָׁרִים הִכְרִיזָה עֶטְיָה הַגַּנֶּנֶת בְּקוֹל גָּדוֹל

"יְלָדִים חוֹזְרִים לַגַּן" כְּשֶׁלְּפֶתַע הֵגִיחַ צָבוֹעַ

קָשִׁישׁ וּמְרֻפָּט וְהֵצִיץ בָּנוּ גָּדוֹל מְאַיֵּם וְזוֹעֵף

וּלְרֶגַע מַמָּשׁ הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי

שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ אוֹמֵר "לְכוּ בְּעִקְבוֹתָי..."

כְּמוֹ יוֹסֵף טְרוּמְפֶּלְדוֹר בַּשִּׁיר

שֶׁהַגַּנֶּנֶת עֶטְיָה שָׁרָה לָנוּ בַּבֹּקֶר

"בַּגָּלִיל, בְּתֵל חַי, טְרוּמְפֶּלְדוֹר נָפַל.

בְּעַד עַמֵּנוּ בְּעַד אַרְצֵנוּ גִּבּוֹר יוֹסֵף נָפַל"

וְאָז הוּא נֶעְלַם...

 

​

שיר אינו נכתב מעצמו

 

שִׁיר אֵינוֹ נִכְתָּב מֵעַצְמוֹ, יֵשׁ שֶׁהוּא

פּוֹרֵץ מִסְעָרָה גְּדוֹלָה וְקוֹרַעַת לֵב

הַהוֹלֶמֶת בַּפָּנִים וּמְהַפֶּכֶת קְרָבַיִם, כַּאֲשֶׁר

הָעֵינַיִם חַשֵׁכוֹת בַּאֲפֵלַת יֵאוּשׁ שֶׁאֵין לָהּ קָצֶה

וְחָרוֹן גָּדוֹל וְחוֹנֵק בּוֹעֵר וּמְכַלֶּה מִבִּפְנִים.

 

שִׁיר לְעוֹלָם אֵינוֹ נִכְתָּב מֵעַצְמוֹ, הוּא קוֹרֶה

כַּאֲשֶׁר הַחַיִּים מְמָרְרִים וְשׂוֹרְטִים בְּתוֹכְךָ

כְּגַרְזֶן הַבּוֹקֵעַ אֶת הַכְּאֵב שֶׁנֶּאֱגָר וְקָפָא

כַּאֲשֶׁר אִבַּדְתָּ מִישֶׁהוּ שֶׁאָהַבְתָּ.

לִפְעָמִים שִׁיר הוּא כְּמוֹ הִתְאַבְּדוּת.

 

​

בקרקעית של כל עצב

 

בַּקַּרְקָעִית שֶׁל כָּל עֶצֶב לֹא מֻסְבָּר יֵשׁ גַּעְגּוּעַ.
כְּמוֹ שִׁטָּפוֹן סוֹאֵן בַּנַּחַל שֶׁמַּתְחִיל
בְּטִפָּה אַחַת שְׁקֵטָה שֶׁל גֶּשֶׁם בְּהָרִים.
וְרוּחַ הָעוֹבֶרֶת לְלַטֵּף בַּעֲלֵי הָעֵץ
עַד שֶׁהִיא מִתְחַזֶּקֶת לְשַׁבֵּר בְּזַעַם אֶת הָעֲנָפִים

 

בַּקַּרְקָעִית שֶׁל כָּל עֶצֶב לֹא מֻסְבָּר יֵשׁ גַּעֲגוּעַ,
וּכְמִיהָה גְּדוֹלָה לָגַעַת בְּטַעַם הַדְּבָרִים,
וּתְשׁוּקָה נִלְפֶּתֶת לָדַעַת אֶת סוֹדָם
וְלִרְאוֹת וּלְהָבִין אֶת הַכְּאֵב
שֶׁבְּנֵי אָדָם גּוֹרְמִים
לִפְנֵי שֶׁנִּרְדָּמִים

 

וְיוֹם נוֹגֵעַ אֶל יוֹם וְלַיְלָה לַיְלָה
וְהַזְּמָן הַבִּלְתִּי נִלְאֶה נֶעֱרַם בַּאֲדִישׁוּת
לְהַסְתִּיר אֵיךְ הָעֶצֶב נֶאֱגָר בַּאֲנָשִׁים מְיֹאָשִׁים,
עַד שֶׁלְּפֶתַע יָבוֹא גַּעֲגוּעַ
כְּפַרְפָּר מַרְהִיב בִּתְנוּפָה,
לְהָנִיד בְּשַׁלְהֶבֶת כְּנָפָיו
וּלְהָעִיר אֶת הַסּוּפָה

​