נגה אורנשטיין סולודר 

 

הצפירה 

 

בַּיּוֹם הַזֶּה

נִמְתָּח בֵּינֵנוּ הַמֶּרְחָק

כְּמוֹ מְסִלַּת רַכֶּבֶת

הַשּׁוֹעֶטֶת אֶל הַלֹּא נוֹדָע

 

בְּבֵית הָאָבוֹת

קְשִׁישִׁים בּוֹדְדִים

מְנַסִּים לִזְקֹף קוֹמָתָם

לְזִכְרוֹן הַנִּסְפִּים

וְאַתְּ כְּמוֹ בְּיָמִים שֶׁל שִׁגְּרָה

אֵינֵךְ מַבְחִינָה בַּצְּפִירָה

 

אֲחוֹתֵךְ

(לָנֶצַח נוֹתְרָה נַעֲרָה)

הִגִּיעָה לְבַקְּרֵךְ

וְאֵיךְ שְׂמַחְתֶּן

לְאַחַר כָּל הַשָּׁנִים

 

בַּיּוֹם הַזֶּה

מָלְאוּ אָזְנַיִךְ אֲדָמָה

עֵינַיִךְ רְגָבִים,

עַרְפִלִּים סְמִיכִים עוֹטְפִים

אֶת כִּסֵּא הַגַּלְגַּלִּים

 

"הַאִם תִּזְכְּרִי אֶת הוֹרַי הַטּוֹבִים?

וַאֲחוֹתִי

שׁוּב תָּבוֹא לְבַקֵּר?"

 

רַכָּבוֹת דּוֹהֲרוֹת עַל פְּנֵי הַיָּמִים

וְאַתְּ מְכֻתֶּרֶת בִּגְדֵרוֹת הֲגָנָה

כְּשֶׁנְּגִיף מְפוֹרֵר אֶת הַנְּשִׁימָה

 

יָדַיִךְ רוֹעֲדוֹת

אֶל פְּנֵי הַמֶּרְחָבִים