גליה גל אלברט 

 

​

מסכה

 

בְּעֶטְיֵךְ

הַפָּנִים שֶׁלִּי

אֵינָם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם

זֶה הַפַּחַד

אוֹ הָאֹמֶץ

הַמָּסָךְ אֵינוֹ עוֹלֶה

כְּדֵי לִהְיוֹת עַל הַבָּמָה

טו בִּי אֶלַיְב

אֲנִי עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי

וְדַי

 

​

הפגנה

 

קוֹל הֶהָמוֹן הַזּוֹעֵם וְהַשָּׁר

בַּטֵּלֵוִיזְיָה

שָׂם אוֹתִי עַל מְיוּט

אֲנִי סְפוּנָה בְּבֵיתִי

וְלִבִּי שָׁט

אֵיךְ אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וֶאֱסָרַי

וְלֹא אוּכַל לְהַפְגִּין קִרְבָתִי

אֶעֱלֶה אֶל בִּתְרוֹנוֹת 

תֵּל אָבִיב יְרוּשָׁלַיִם וְקֵיסָרְיָה

בְּשִׁירִי