אירֵן דן
נדרשנו
נִדְרַשְׁנוּ לְקַלֵּף אֶת נִגְעֵי הָעוֹר
לַעֲטוֹת מַסֵּכוֹת, לִנְעֹל דְּלָתוֹת
נִדְרַשְׁנוּ לְהַמְתִּין מֵעַל עֵמֶק הַמָּוֶת
לְבַסּוֹף הֶחְרַבְנוּ אֶת הַבָּתִּים
וְכָל אֲשֶׁר בְּתוֹכֵנוּ
רַחֵם בָּנוּ רַחֲמֶיךָ
כִּי הָיִינוּ לְבַד
חֲדַל לְהַכּוֹת בִּי
אַבְנֵי בָּרָד,
חֲדַל לְהָטִיל בִּי מוּם,
רַחֵם בִּי כִּי הָיִיתִי לְבַד
רְאֵה כַּמָּה שְׁבוּרָה אֲנִי.
כל לילה
כָּל לַיְלָה אֲנִי
חוֹפֶרֶת בּוֹר
לִקְרַאת הַלַּיְלָה
כָּל לַיְלָה
שֶׁמֶשׁ אַחַת
מַשְׁלִיכָה עַצְמָהּ לַבּוֹר
צוֹעֶדֶת אֶל מֵעֵבֶר לֶהָרִים
מַשְׁמִיעָה שִׁירִים
לִקְרַאת מוֹתָהּ
כָּל לַיְלָה אֲנִי
שׁוֹמַעַת קוֹלוֹת לַיְלָה
יוֹדַעַת כִּי בָּא הַלַּיְלָה
בַּכְּנִיעָה אֵין עֶצֶב
לַדְּבָרִים אֵין פֵּשֶׁר
מִלְּבַד הֱיוֹתָם
כָּל לַיְלָה אֲנִי
חוֹפֶרֶת בּוֹר
עַד שֶׁנּוֹגַעַת
בַּתַּחְתִּית
כָּל לַיְלָה אֲנִי
נוֹפֶלֶת
לְתוֹכִי.
---