לאה זהבי 

​

​

תְּרוּפָה בְּעֵרָבוֹן מֻגְּבָּל

​

בְּיַלְדוּתִי הַקְּדוּמָה

נֶעֱלָם אָבִי מֵהַבַּיִת חֳדָשִׁים

בִּגְלַל מַחֲלָה

בְּיַלְדוּתִי הַקְּדוּמָה

סִפְּרָה לִי אִמִּי שֶׁהוֹרֶיהָ

נֶעֶלְמוּ בַּמִּלְחָמָה

לְעִתִּים שָׁפְכָה עָלַי

אֵשׁ וְגָפְרִית

מְאַיֶּמֶת כִּי תֵּלֵךְ

וְלֹא תָּשׁוּב

 

הַאִם בְּשֶׁל כָּךְ פִּתַּחְתִּי רְגִישׁוּת

לְכָל שִׁנּוּי מִזְעָרִי וּבְכָל תְּזוּזָה זִהִיתִי

אֶת בּוֹא הָאָסוֹן?

 

כְּשֶׁגִּלִּיתִי אֶת הַסֶּדֶק הָרִאשׁוֹן

בְּמַסֵּכַת פָּנַי לֹא חָדַלְתִּי לִבְלֹשׁ

אַחַר הַבְּקִיעִים כְּמוֹ סֵיְסְמוֹגְרָף

שֶׁתְּקָעוּהוּ בְּצֶלַע

הַר גַּעַשׁ

 

רַק בַּמְבִּי הַנִּמְלָט מִשְּׂרֵפַת הַיַּעַר

בְּאֵין אִמּוֹ לְצִדּוֹ יִשְׁוֶה לְנַפְשִׁי

הַקּוֹפֶצֶת שׁוּב וָשׁוּב

כְּמוֹצָא אַחֲרוֹן

אֶל יַם

 

הַמִּלִּים