אירן דן 

​

​

עֵדוּת

​

אֲנִי בִּתָּם שֶׁל אוֹדֶט וְלֵיאוֹן מָרְסֶל

שֶׁהָיוּ צְעִירִים, יָפִים בְּאַהֲבָתָם,

נוֹלַדְתִּי בַּסְּתָו.

 

לָמַדְתִּי בְּבֵירוּת בְּבֵית סֵפֶר קָתוֹלִי.

חִנּוּךְ צָרְפָתִי, הִתְגָּאוּ הוֹרַי.

יָשַׁבְתִּי בַּסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי, רָחוֹק מִן הַמִּסָּה הַלָּטִינִית,

הָאוֹר הֶחְלִיק עַל פָּנַי שְׁבָרִים-שְׁבָרִים מֵחַלּוֹנוֹת הַוִּיטְרָאז',

עָצַמְתִּי עֵינַיִם וְנָדַדְתִּי בְּבֻסְתְּנֵי הַדֻּבְדְּבָן שֶׁבֶּהָרִים.

​

​

 

 

הַנְּזִירוֹת

 

הַנְּזִירוֹת הַלְּבָנוֹת

אָסְרוּ עַל יְלָדוֹת לָרוּץ בַּחָצֵר.

הֵן סִמְּנוּ

לְהִתְפַּלֵּל

לֹא לְדַבֵּר

לְשַׁלֵּב יָדַיִם

לֹא לְהָסִיט מַבָּט

לְסַדֵּר אֶת הַתִּלְבֹּשֶׁת.

מוּטָב שְׂעָרֵךְ אָסוּף, אָמְרוּ

לֹא יְרַקֵּד בָּרוּחַ, לֹא יִשָּׂא חֵטְא.

וַאֲנִי, לֹא אָמַרְתִּי מִלָּה,

נַפְשִׁי רוּחַ חֲרִישִׁית,

כְּלוּאַת צַמָּה.