top of page
דורית ג'אן
נילי מונטנה – גירסה ב'
אֶתְמוֹל כְּשֶׁעָמַדְתִּי בְּחַלּוֹן הַמִּטְבָּח
וְהִשְׁקַפְתִּי עַל הַטֶּלֶפוֹן הַצִּבּוּרִי,
שֶׁהָפַךְ נַחֲלָתָם שֶׁל זָרִים,
נִזְכַּרְתִּי בְּנִילִי מוֹנְטָנָה,
הַמְּשֻׁגַּעַת שֶׁל הַשְּׁכוּנָה.
*
לְפֶתַע בִּצְבְּצָה בִּי הַהֲבָנָה
שֶׁאֶת הָאֹמֶץ לִכְתֹּב וּלְפַרְסֵם אֶת שִׁירַי
וְלֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ לְהֵחָשֵׂף
קִבַּלְתִּי דַּוְקָא מִמְּשֻׁגַּעַת
שֶׁהָיְתָה לְלַעַג וּלְקֶלֶס בְּפִי אַנְשֵׁי הַשְּׁכוּנָה.
*
תָּמִיד כְּשֶׁנִּילִי מוֹנְטָנָה חָטְפָה הֶתְקֵף שִׁגָּעוֹן,
הָיְתָה יוֹצֵאת מִבֵּיתָהּ אֶל הָרְחוֹב,
פּוֹתַחַת מַחְבֶּרֶת בְּלוּיָה, וּמַתְחִילָה
לִקְרֹא מִמֶּנָּה בְּקוֹל רָם
שִׁירָה
*
הִיא דִּקְלְמָה יָפֶה
הַמְּטֹרֶפֶת הַזֹּאת.
בְּעִקָּר אֶת שִׁירָתָהּ שֶׁל רָחֵל
וְסִילְבִיָּה פְּלַאת.
אֶת אֶמִילִי דִּיקִינְסוֹן הִיא לֹא חִבְּבָה
*
לְעִתִּים הָיְתָה מִתְפַּשֶּׁטֶת עֵירֹמָה
אִלְּצָה אוֹתִי לָצֵאת מִבֵּיתִי
וּלְכַסּוֹתָהּ בְּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ,
תּוֹךְ שֶׁהִיא חוֹבֶטֶת בִּי
וּמְקַלֶּלֶת אֶת אָבִי וְאִמִּי
*
נִילִי מוֹנְטָנָה נֶעֶלְמָה לִפְנֵי כִּשְׁנָתַיִם
אֵינִי יוֹדַעַת לְאָן.
שְׁמוּעוֹת מְסַפְּרוֹת שֶׁאֻשְׁפְּזָה
בְּמוֹסָד פְּסִיכִיאַטְרִי, אוֹ שֶׁמֵּתָה.
אֵין אֶת מִי לִשְׁאֹל.
*
מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁנֶּעֶלְמָה הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב,
לֹא הִתְבַּיַּשְׁתִּי לַחֲשֹׁף.
הָיִיתִי צְרִיכָה לְמַלֵּא
אֶת הַשֶּׁקֶט הַזֶּה שֶׁנּוֹצַר,
אֶת הֶחָלָל שֶׁנִּפְעַר
עִם הֵעָלְמוּתָהּ
*
נִילִי מוֹנְטָנָה הַמְּשֻׁגַּעַת אֵינֶנָּהּ.
אֲנִי כָּאן, וְכוֹתֶבֶת
אוּלַי גַּם בִּשְׁמָהּ וּבִזְכוּתָהּ –
אֵינִי יוֹדַעַת.
אוּלַי.
bottom of page