יבחר גנאור

​

​

סדקים ותהומות

 

כַּסִּידָן מִגּוּפִי

בּוֹרְחִים הַזִּכְרוֹנוֹת

מוֹתִירִים אוֹתִי עִם אַגָּן

מִתְרוֹקֵן וְנִסְדַּק.

 

שֵׁמוֹת, בָּתִּים וַאֲהוּבִים

הִתְאַדּוּ, הִתְנַדְּפוּ –

עַד חָרָבָה.

 

נִשְׁכְּחוּ גַּם הַתְּהוֹמוֹת וְהַנְּפִילוֹת

שֶׁשָּׁנִים אַחֲרֵי פָּחַדְתִּי לִזְכֹּר,

יוֹדַעַת שֶׁבְּכֹחַ הַהִזָּכְרוּת וְהַמַּחְשָׁבָה

לִשְׁאֹב אוֹתִי חֲזָרָה לַמְּעַרְבֹּלֶת

לְהַפִּיל לַתְּהוֹם.

 

וְרַק זִכְרוֹן אוֹתוֹ הַפַּחַד

עוֹד חָקוּק בִּי –

סָדוּק בְּעֶצֶם עַצְמִי

 

 

שני מחסומים

 

רָכוּן מוּל לֹבֶן הָאֶבֶן וְהַדַּף

נֹכַח שְׁחֹר זִכָּרוֹן

כְּנֶגֶד חִוְרוֹן הָאַיִן

​

​

​

​