רות דורית יעקב

                                               

 

*

​

הָאִשָּׁה שֶׁיָּדְעָה הַכֹּל,

שָׁכְחָה הַכֹּל.

עַכְשָׁו מְנַסָּה לְהִזָּכֵר

דֶּרֶךְ עֵינֵי הָאוֹר שֶׁלָּהּ.

הָאִשָּׁה שֶׁיָּדְעָה לָעוּף שָׁכְחָה לָעוּף,

עַכְשָׁו הִיא עָפָה – נוֹצָה לְבָנָה,

בְּרוּחַ שֶׁל לִפְנוֹת בֹּקֶר.

 

​

*

​

הַיַּלְדָּה שֶׁפָּנֶיהָ פְּצוּעוֹת וְשַׂעֲרָה גָּזוּז עַל עֵץ הַתּוּת,

כְּבָר לֹא

תִּהְיֶה הָאִינְדְּיָאנִית הַקְּטַנָּה שֶׁנּוֹלְדָה בַּנָּהָר,

פָּנֶיהָ לֹא פְּצוּעוֹת,

שְׂעָרָהּ לֹא גָּזוּז,

וְהִיא אֵינָהּ שְׂרוּפָה.

הַיַּלְדָּה שֶׁהֶחְלִימָה וּפְצָעֶיהָ הִגְלִידוּ,

יוֹשֶׁבֶת עַל עֵץ הַתּוּת,

כְּתֻמָּה אֲדֻמָּה,

נוֹצוֹתֶיהָ יְרֻקּוֹת,

וְהִיא הַיַּלְדָּה הַשְּׂמֵחָה,

הַיַּלְדָּה שֶׁל רוּת.

 

​

**

​

הֲיִיתִּי מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל הַשִּׂמְחָה

לִשְׂמֹחַ בָּהֶם.

רוּת כַּלָּנִית עַל סֶלַע הַצּוּק

רוּת בְּתוֹךְ הַיָּם עִם קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

רוּת שֶׁיָּדֶיהָ בָּאֲדָמָה

וְהִיא עָפָה מֵעַל גִּנַּת הַשׁוֹשַׁנִּים שֶׁל אִמָא.

וְכָךְ אָסַפְתִּי אֶת חַיַּי מִקֶּרַע לְקֶרַע

חָלַמְתִּי אֶת חַיַּי מֵחָדָשׁ

צִיַּרְתִּי אֶת חַיַּי

אָסַפְתִּי אוֹתָּם

הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב מֵחָדָשׁ אֶת חַיַּי

חַיֵּי רוּת הַשְּׂמֵחָה

לָקַחְתִּי אֶת חַיַּי

וּפָרַסְתִּי אוֹתָם

וְחִפַּשְׂתִּי בָּהֶם תַּחֲנוֹת שֶׁל שִׂמְחָה

שָׁזַרְתִּי אֶת חַיַּי מֵחָדָשׁ

וְחַיֵּי הַשִּׂמְחָה

חַיֵּי רוּת הַחֲדָשָׁה.

חַיַּי הַחֲדָשִׁים שְׁזוּרִים בְּחַיֵּי הַשִּׂמְחָה שֶׁאֶחְיֶה.

​

​

***

​

כּוֹתֶבֶת כִּי אָמְרוּ לִי לִכְתֹּב,

הִדְבַּקְתִּי אֶת הַקְּרָשִׁים וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְהִזָּכֵר,

מָה לְצַיֵּר עֲלֵיהֶם.

כָּתַבְתִּי עֲרֵמוֹת מִלִּים עַל כְּאֵב וְעִוָּרוֹן,

וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְהִזָּכֵר מִי אֲנִי,

עַל מָה בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לִכְתֹּב,

אֵיזֶה סִפּוּר עָלַי לְסַפֵּר לָעוֹלָם.

​

​

​

​

​