מרדכי גלדמן 

​

​

מה שלום אשתך

​

בְּמֶגָּה שֶׁבַּסֶּנְטֵר

חָלְפָה עַל פָּנַי קְשִׁישָׁה אַחַת

וְשָׁאֲלָה לִשְׁלוֹם אִשְׁתִּי

פִּשְׁפַּשְׁתִּי בְּזִכְרוֹנִי וְלֹא מָצָאתִי

אֶת אִשְׁתִּי

"מַחֲלִיפָה אוֹתִי בַּמִּישֶׁהוּ"

הֵשַׁבְתִּי וּמִהַרְתִּי מִמֶּנָּה

אוּלַי אֲנִי נָשׂוּי וְאֵינִי זוֹכֵר

הָפַכְתִּי בְּלִבִּי

בְּהֶרֶף עַיִן נִזְכַּרְתִּי  בְּנִישׂוּאֵינוּ

גַּם אָדָם לֹא חַתִּין מְדַמְיֵן

הָיְתָה זֹאת נַעֲרָה אַדְמוֹנִית

שֶׁגָּרָה בְּפַרְוָרֵי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן

וְרָשְׁמָה נִפְלָא בְּעִפָּרוֹן

חָשַׁבְתִּי לָשֵּׁאתָּהּ לִי

אֲבָל נָסְעָה לִלְמֹד בְּלוֹנְדוֹן

צִיּוּר כְּמוּבָן

וְנִשְּׂאָה לִבְּרִיטִי אֶחָד

אָדָם טוֹב שֶׁלֹּא הֵבִין לְלִבָּהּ

וְתָכְנִיתָהּ לִהְיוֹת צָיֶּרֶת

דָּעֲכָה בְּגִדּוּלָם שֶׁל גִ'ינְגִ'ים חֲמוּדִים

כְּשֶׁבִּקְּרָה כָּאן

הִתְוַדְּתָה עַל מוֹת נַפְשָׁהּ

וְהִתְיַפְּחָה חֶרֶשׁ

כְּדֵי לְנַחֵם אֶת מְצוּקָתָהּ

סִפַּרְתִּי לָהּ עַל נִישׂוּאֵינוּ בְּדִמְיוֹנִי

וְכַמָּה רָצִיתִי אֶת יוֹפְיָהּ

וְכַמָּה הֶאֱמַנְתִּי בְּצִיּוּרֶיהָ –

כְּאוּבִים הָיוּ תַּנְחוּמַי

לָהּ וְלִי כְּאֶחָד

​

​

​

גליון 14

מרץ 2017

זיכרון