סיגל אשל

​

​

רק הלחן ירעיד

​

וְהַכֹּבֶד יָעוּט לְלֹא הַתְרָאָה עַל הַחֶדֶר הָרֵיק

כַּדּוּר הַמַּרְאוֹת יְהַבְהֵב בָּאוּלָם הֶחָשׁוּךְ וְלָעַד יִזְדַּהֵר

תְּנוּעַת יְרֵכֶיךָ תַּחֲזֹר עַל עַצְמָהּ כְּמוֹ בִּטְוִיסְט

וְיָפְיִי, יָפְיְךָ וִיפִי הַתֵּבֵל שֶׁסְּבִיבֵנוּ

יָעִירוּ כְּאֵב

שֶׁלֹּא יִתְבָּרֵר לְעוֹלָם.

 

רַק הַלַּחַן יַרְעִיד

מִשְׂרַעַת שֶׁאֵין לָהּ תִּכְלָה

בֵּינִי לְבֵין הַחַיִּים, כְּנָהָר בְּרֵאשִׁית

רוֹטֵט בְּרִבּוֹא נִיצוֹצוֹת

תַּחַת שֶׁמֶשׁ קְדוּמָה.

 

לְעוֹלָם יַעֲלֶה זִכְרוֹנוֹת

מִמַּעְיָן בְּמִסְתּוֹר

מִתַּת תּוֹדָעָה כְּמוּסָה נִכְסֶפֶת-נֶחְשֶׂפֶת

אֶל עוֹלָם בּוֹ צְלָלִים אֲחוּזִים

בְּטֶבַע הָאוֹר.

 

 

​

ערב נפלא

​

(מתוך המחזור: "איפה זה שם?")

 

הָיָה זֶה בְּאֵירוֹפָּה, לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה,

וְהוּא אָז סְטוּדֶנְט.

הָלַךְ לִשְׁמֹעַ קוֹנְצֶרְט,

קָנָה כַּרְטִיס עֲמִידָה.

הַיָּצִיעַ רָחַשׁ שִׁיעוּלִים קְטַנִּים

רִשְׁרוּשׁ תָּכְנִיּוֹת וּפַּרְטִיטוּרוֹת.

גֵּו הָדוּר בְּמָתְנִית שֶׁל קְטִיפָה

נִדְחַק לְפָנָיו, מְחוֹלֵל מַשָּׂב תַּפּוּזִי.

בְּאֶמְצַע הַמָּחוֹל הַהוּנְגָּרִי הַמְּפֻרְסָם מִסְפָּר חָמֵשׁ

שֶׁל בְּרַהְמְס, עִם תְּנוּפַת הַצַּ'רְדָּשׁ, אֲחוֹרֶיהָ גָּאוּ

לְעֶבְרוֹ.

קָפָא לְרֶגַע רַק כְּדֵי לַחְתֹּר בְּחֹם אַדִּיר אֶל קְטִיפָתָהּ.

מָחוֹל מִסְפָּר שֶׁבַע אַךְ זֶה הֵחֵל.

לְבַסּוֹף הֵסֵבָּה רֹאשָׁהּ אֵלָיו

"עֶרֶב נִפְלָא, הֲלֹא כֵן?" שָׁאֲלָה.

 

"גַּם אָז, כְּעַתָּה, נוֹתַרְתִּי רָטֹב וּלְבַד,"

הוּא אוֹמֵר

וַאֲנִי מְבִיאָה אֶת הַסִּיר.

אַחַר כָּךְ, לְאוֹר הַזִּכְרוֹנוֹת, מוּגָפִים בְּאֵדֵי שֶׁתֶן,

אָנוּ לוֹגְמִים חֲלִיטַת צְמָחִים.