תמר אור סלילת

​

​

 

הוֹרֵינוּ גָּרִים

​

בְּתוֹכֵנוּ, כְּפָר שָׁלֵם –

מוֹרֵינוּ וְרַבָּנֵינוּ, עוֹשִׂים בָּנוּ

מַעֲשִׂים בַּסֵּתֶר, מַרְקִידִים

אוֹתָנוּ בְּחָסוּת הַחֲשֵׁכָה

מַרְיוֹנֵטוֹת בְּעַל כָּרְחֵנוּ.

 

עַד שֶׁנָּקוּם וְנַפְנֶה מַבָּטֵנוּ

לְשָׁם, אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא,

עַד שֶׁנָּקוּם וּבְמוֹ הַכָּרָתֵנוּ

נַחְתֹּך אֶת הַחוּטִים,

רַק אָז נֵצֵא לְחָפְשִׁי.