עדינה ניפו
*
וְאִם מַהוּת הַכְּתִיבָה הִיא בְּרִיחָה וְתוּ לֹא
תַּחֲלִיף לַשִּׁגָּעוֹן (וְלֹא עִלָּה) מֵהַפִּזְמוֹן הַחוֹזֵר
שֶׁל מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה, הַבֶּרֶז הַדּוֹלֵף, הַהֵד שֶׁשָּׁב מִכָּל קִיר
יְרִידָה מֵהַפַּסִּים, לֹא שׁוֹנֶה מִכֶּסֶף, סֵקְס, סַמִּים
הִתְחַמְּקוּת מֵהַחֹר הַשָּׁחֹר
הִתְעַלְּמוּת מֵהָהָר
טְרִיקַת דֶּלֶת, צְלִילָה חָפְשִׁית לְבֶטֶן הַמִּטָּה.
וְאִם מַהוּת הַכְּתִיבָה הִיא הָאֶפְשָׁרוּת לְהַשְׁקִיף
לָצֵאת מִגְּדֵרִי
לִהְיוֹת
רוּחַ
*
אֲבָל אֲנִי
כָּל כֻּלִּי. לֹא בַּבַּיִת.
הִיא מְדַבֶּרֶת וַאֲנִי מְפֻזֶּרֶת
בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת. בְּצַמֶּרֶת עֵץ מַשְׁקִיפָה עַל הָעוֹלָם
בְּאָזְנַי רַחֲשֵׁי יָם, הֲמֻלַּת רְחוֹב.
הֵעָדְרוּתִי בִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת. אֲנִי עוֹרֶגֶת לַמִּפְגָּשׁ הַחַי.
פָּנַי מַבְקִיעוֹת חִיּוּךְ בְּתִזְמוּן מְפֻסְפָּס. הִיא יוֹדַעַת. אֲנִי לֹא שָׁם.
הִיא מְצַמְצֶמֶת עֵינַיִם, זָזָה מְעַט שְׂמֹאלָה, מַטָּה אֶת הָרֹאשׁ וּמְחַיֶּכֶת אֵלַי. תְּבוּנָתָהּ
הַפְּנִימִית תָּפְסָה חוּט אֶחָד מֵחוּטַי, שָׁבְרָה עָנָף, נָפַלְתִּי פְּנִימָה.
מְמֻקֶּמֶת מֵאֲחוֹרֵי הַפְּתָחִים. דְּלָתוֹת וְחַלּוֹנוֹת נִפְתָּחִים לִרְוָחָה. הִיא יוֹדַעַת.
צְחוֹקָהּ עוֹבֵר בַּשַּׁעַר, רַחֲשֵׁי לֵב מְקַשְּׁטִים אֶת הָאֲוִיר.
הִיא מַכִּירָה אוֹתִי. וְסוֹלַחַת לִי. כָּל הַזְּמַן
אֲנִי לוֹמֶדֶת מִמֶּנָּה.
נְמָשִׁים זְעִירִים בּוֹקְעִים עַל גֶּשֶׁר אַפָּהּ. עוֹרָהּ הַחֲלָבִי לְחַיֶּיהָ סְמוּקוֹת שֶׁמֶשׁ.
הִיא יָפָה.
אֲנִי רוֹאָה אוֹתָהּ.
בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן
דֵּעוֹת וְנֶחְרָצוּת וּמְהִירֵי מַחְשָׁבָה וְהַחְלָטָה
אֲנִי כְּעָלֶה אַחֲרוֹן עַל הָעֵץ
רוֹטֶטֶת בָּרוּחַ
נֶאֱחֶזֶת בָּעוֹנָה שֶׁעָבְרָה
לְפוּפָהּ סְבִיב רֶגֶל עָבָה נִגְרֶרֶת דֶּרֶךְ סִמְטָאוֹת וְחוֹרֵשׁ
קְחוּ אוֹתִי
אֲבָל אַל תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לְהַחֲלִיט, לֹא עַכְשָׁו
לֹא הַיּוֹם
אֲנִי צְרִיכָה זְמַן
אֶת כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם
לִשְׁהוֹת
לְמַלְמֵל
בַּסּוֹף אֲגַלֶּה כִּי מִלְּכַתְּחִלָּה לֹא הָיִיתִי צְרִיכָה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ
לֹא נוֹעַדְתִּי לִצְעֹד קָדִימָה
נוֹעַדְתִּי לִמְקוֹמוֹת חֲשׁוּכִים, מֵימִיִּים
בְּאֶרֶץ קָרָה
אוּלַי אֲגַם קָטָן וְהִשְׁתַּקְּפוּת שָׁמַיִם וְהָרִים
לִהְיוֹת יְחֵפָה
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת