מרב קינן

 

​

בדידותו של אל הים

 

אֵל הַיָּם, אֱלֹהֵי הַיָּם כְּלוּם אֵינְךָ מְפַחֵד מִדָּבָר?

מִמָּה אַתָּה מְפַּחֵד? אֲנִי אֲשֶׁר מֻקָּף בֵּיתִי כְּלָבִים

וְהֵם עֵרִים הַאִם אָבוֹא אֵלֶיךָ וַתִּשָּׂאֵנִי? קַיָּם וַדַּאי

דָּבָר אֶחָד וּבִנְקִיקֵי הַסֶּלַע נִשְׁכַּב לוּטִים מִשְׁבְּרֵי

סְעָרָה נַחְשׁוֹלִים בְּדָכְיָם אֲנִי אֲשֶׁר רוֹבְצִים שׁוֹמְרַי

לִמְנוּחָתָם וְאַתָּה בִּבְדִידוּתְךָ הַאִם תּוֹשִׁיט יָדְךָ

אֵלָי שְׂפָתִי תִּרְעַד מַדּוּעַ זֶה אַתָּה לְבַד