ליאור שדה
דוד יצחק
"הוּא נָסַע עֶשְׂרִים קִילוֹמֶטֶר כְּדֵי לְהֵרָגַע"
סִפְּרָה לִילַה.
מַצְחִיק לְדַמְיֵן אוֹתוֹ נוֹהֵג בְּפוֹרְד אֶסְקוֹרְט
לְיַעַר הַמַּלְאָכִים
עִם ווֹדְקָה לֶחֶם וְדָג מָלוּחַ
מִמָּה בְּדִיּוּק הָיָה לוֹ לִבְרֹחַ וּלְאָן?
אוּלַי זוֹ הָיְתָה תְּגוּבָה מְאֻחֶרֶת
לְהִתְנַכְּלוּיוֹת ה ק.ג.ב.
אוּלַי יוֹתֵר מִדַּי
בַּיִת
עֲבוֹדָה
דּוֹדָה קְלָרָה.
בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וְשֵׁשׁ
דָּוִד יִצְחָק בִּקֵּשׁ שֶׁאֶקְפֹּץ לִזְרוֹעוֹתָיו
מִמִּרְפֶּסֶת הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית
בִּרְחוֹב הַדֶּקֶל תֵּשַׁע.
בָּרָק עֵינֵי הַחֲתוּלִים לֹא בִּשֵּׂר טוֹבוֹת
לַמְרוֹת שֶׁהִבְטִיחַ לִתְפֹּס אוֹתִי
בִּקְצֵה הַנְּפִילָה.
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁמֵּאָז הָאֶסְקַפִּיזְם
נַעֲשָׂה בֶּן בְּרִית
בִּמְיֻחָד שֶׁאֲנִי
צָמוּד לַמַּעֲקֶה.
על המניע להתנצרותי
הַכְּנֵסִיָּה הַפֶרְסְבִּיטְרִיָּאנִית הָיְתָה הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן
בּוֹ עָצַרְתִּי לְהַשְׁתִּין
אַחֲרֵי שָׁעוֹת שֶׁל נְהִיגָה
בְּהַיְוֶואיי טְוֶואנְטִי סֶבֶן.
הַכֹּמֶר הוֹבִיל בְּמוֹרַד הַשְּׂדֵרָה
אֶל הָאֲגַם הַקָּרוֹב
הָאֲנָשִׁים הָיוּ טוֹבִים
הָעַלְוָה הָיְתָה סְמִיכָה
אִישׁ לֹא רָאָה אֶת הַטְּרָאוּמָה
אִישׁ לֹא בִּקֵּשׁ לָדַעַת.
בַּמִּתְפָּרָה הִתְאִימוּ לִי
בֶּגֶד מַלְכוּת מִבַּד גִ'ינְס
(כָּכָה זֶה כָּאן, הִסְבִּירוּ לִי).
הָעֶרֶב יָרַד
אַרְבָּעָה עָשָׂר בִּרְזֵי בִּירָה
נָצְצוּ בְּחָלָל מְעֻשָּׁן,
אִבַּדְתִּי אֶת הַהַכָּרָה.
הִתְעוֹרַרְתִּי לְבַרְקַאי
לְצִדָּהּ שֶׁל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר
לַהַכָּרָה שֶׁהַמַּגֵּפָה
עֲדַיִן שׁוֹלֶטֶת
וְגוּגֶל אֶרְת' הוּא הַמִּפְלָט
הָאַחֲרוֹן.