בן שמואלי
אולי תכתוב על אנשים
*
כְּמַדְּעָן לְמַדְּעָן אֲנִי אוֹמֵר, כֵּן?
הַדָּבָר מְאוֹד פָּשׁוּט, בְּמִדָּה שֶׁהַכְּלָלִים בְּרוּרִים.
אַתָּה זָקוּק לְחַרְגּוֹלִים – לֹא שְׁנַיִם, לֹא עֲשָׂרָה
לְמַעֲשֶׂה שׁוּם כַּמּוּת שֶׁתּוּכַל לִסְפֹּר בְּמוֹ עֵינֶיךָ
כָּךְ שֶׁאִם אַתָּה לֹא מַצְלִיחַ לִסְפֹּר, זֶה מַסְפִּיק.
*
אַתָּה צָרִיךְ לְפַתּוֹת אוֹתָם לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ בּוּעַת פְּלַסְטִיק שְׁקוּפָה.
מְחוֹרֶרֶת דַּיָּה לִכְנִיסַת אֲוִיר, מִן הַסְּתָם, אֲבָל לֹא יוֹתֵר מִדַּי.
*
מָה זֹאת אוֹמֶרֶת, מָה הֵם יַעֲשׂוּ?
הֲרֵי זֹאת מַשְׁמָעוּת הַתַּפְקִיד
הַהִיסְטוֹרִי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ,
שֶׁלָּנוּ.
*
לְחַשְׁמֵל אוֹתָם מִיָּמִין!
לְחַשְׁמֵל אוֹתָם מִשְּׂמֹאל!
לִתְפֹּס אֶת בּוּעַת הַפְּלַסְטִיק, לְנַעֵר אוֹתָהּ וְלַהֲפֹךְ!
מַדְּעָנִים תְּמִימִים סְבוּרִים שֶׁהֵם זְקוּקִים לְרֶגַע,
הַחַרְגּוֹלִים, עַל מְנַת לְהִתְאַפֵּס עַל עַצְמָם
וּלְהַצִּיג תּוֹצָאוֹת הֶגְיוֹנִיּוֹת.
לֹא!
*
אֵין לָתֵת לָהֶם אַף לֹא שְׁנִיָּה.
לְחַשְׁמֵל אֶת הַקַּרְקַע -
אִם לֹא תַּעֲשֶׂה זֹאת
אֵיךְ תֵּדַע עַד אֵיזֶה גֹּבַהּ?
לְחַשְׁמֵל אֶת הָאֲוִיר כְּדֵי לָדַעַת כַּמָּה זְמַן,
לְחַשְׁמֵל אֶת מֵי הַשְּׁתִיָּה אִם אֵין בְּרֵרָה
וּלְנַעֵר אֶת הַחַרְגּוֹלִים, תָּמִיד לְדַרְבֵּן
לְאַשְׁלָיָה שֶׁל הַכְרָעָה,
מָה לֹא, מָה כֵּן.
*
שְׁלֵמוּת הִיא תּוֹלָדָה שֶׁל חֲזָרָה חוֹלָנִית עַל מַהֲלָךְ;
תְּמִימוּת לְצַפּוֹת מִבֶּגֶד נָקִי לַהֲפֹךְ מֵעַצְמוֹ לִמְלֻכְלָךְ.