נוי (לביא) רוזן

 

​

סוכן השחקנים

 

סוכן השחקנים שפנה אלי, אסי, היה מאוד ברור - תהיה דמות בסיפור שלהם בלי שהם ישימו לב.

מבחינתי, תקופת "הטירונות" היתה קלה. נכנסתי לבתי קפה מסוימים בשעות שהוא תיאם איתי מראש ודאגתי למשוך תשומת לב. ביום הראשון הלכתי על בטוח - שמתי כובע של קאובוי שהיה בבית מפורים. ביום השני באתי עם התיק של אשתי. כשהרגשתי יותר ביטחון לקחתי בובת דינוזאור של הבן שלי, ופשוט הנחתי אותה על השולחן ליד הקפה.

אחרי השבועיים הראשונים אסי היה מאוד מרוצה למרות שלא היה לי ברור איך הוא ידע אם הצלחתי. הוא התחיל לשלוח אותי לבתי קפה גם בערים מחוץ לתל אביב כדי לעזור לסופרים שלו, שחיים מחוץ לבועה. שם הוא דווקא רצה שאשחק מדי פעם גם תל אביבים, כדי שיכתבו גם דמויות שיותר מתאימות לתעשייה. כמובן שבהתאם הוא שילם לי יותר.

בהתחלה זה היה כיף. הרגשתי כמו ילד קטן שמשחק אבל אחרי תקופה מסוימת זה הפך לכאב ראש - הייתי צריך לצאת מגבולות ה"אביזרים" שיש לי בבית, כמו חולצה של הבן שלי וחזייה של אשתי וללכת לאסוף חומרים מהבית של אמא שלי זיכרונה לברכה, או מהחבר שגר בקיבוץ. אסי שם לב שאני כבר פחות מגוון והציע לי לוקיישן חדש - לפגוש אותם "בחיים האמיתיים". זה כלל לנסוע אחריהם באיילון ולצפור, לעמוד לפניהם בתור לדואר, ולבכות שאשתי עזבה אותי ולפגוש אותם אקראית בטיול עם הכלב של שנינו. פעם שפכתי על אחת הסופרות האלו קפה בתור לכספומט. היא פתחה פה ג'ורה שבחיים לא שמעתי מאישה, לקחה את שארית הקפה שהיתה בכוס ושפכה עלי בחזרה. אסי היה ממש מרוצה, מסתבר שאחרי זה היתה לה פריצת דרך ברומן שתקוע כבר חמש שנים.

פעם הנחתי בנונשלנטיות את היד על ידו של סופר כזה, בתור לבדיקות דם במכבי. הוא בהתחלה נרתע והסתכל עלי בבהלה, וידעתי שגם הפעם הצלחתי. אבל אז הוא שם את ידו בחזרה על ידי וחייך בביישנות. אני לא ידעתי איך להגיב, כי זה לא איך שחשבתי שדברים יתקדמו. הוא שאל איך קוראים לי ואמרתי, שקוראים לי איך שהוא רוצה שיקראו לי. זה הרגיש לי לא מספיק אותנטי אז הוספתי שזה נשמע יותר זול מאיך שזה נשמע בראש שלי, ובעצם השם שלי הוא אודי. הוא שאל אותי אם אני מהשכונה ואמרתי שאני לא, אז הוא הזמין אותי אליו לקפה אחרי הבדיקה. ידעתי שאסי יהיה מבסוט ושאתעקש הפעם שישלם לי יותר כי בטוח הולך לצאת מזה סיפור פיצוץ. איך שהוא סגר אחרי את הדלת הוא התנפל עלי, נישק אותי בגסות כזאת, ותוך כדי הוריד לי את החולצה. עצרתי אותו. אמרתי לו שיש לי אישה וילד ואני לא יכול לעשות את זה. הוא אמר "אז מה, גם אני נשוי עם שתי בנות".

בסוף הוצאתי את חפיסת הסיגריות מהכיס והוא ואני יצאנו למרפסת לעשן. הוא סיפר לי שהוא שוטר אבל עובד על ספר הביכורים שלו. אני חשבתי שזה דווקא סקסי שמכל הגברים בעולם התנשקתי עם שוטר. ומה אשתי תחשוב על זה. ידעתי שהיא תבכה וזה ישבור אותי. "אתה תעשה הכל בשביל כסף" היא אמרה לי פעם. השוטר שם לב שאני לא מרוכז. 

"אחי אל תיקח את זה קשה אבל אני בכלל לא גיי" הוא אמר לי 

"גם אני" עניתי לו

הוא צחק "כנראה זה מה שכולם אומרים, אה?"