עירית אבני כהן

 

רְשׁוּת

 

זוֹ הַמִּלְחָמָה שֶׁעוֹשָׂה לָנוּ בַּאנְגִ׳י מֵעַל 

תְּהוֹם הַכָּאן

הַבִּיטִי בִּפְרִיחַת הָעִירִיּוֹת מַלְעִיג הַשֵּׁם,

אֲנִי אֱלֹוֹהֵי הַמָּקוֹם

וְהוּא בְּסַף הַכֹּל סַךְ יְגֵעָיו -

טֶנְדֶּר הַגּוּפוֹת לוֹקֵחַ רֶוֶרְס עַל

יֶלֶד שֶׁלּוֹקֵחַ לָרֵאוֹת אֶת כָּל מָה

שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹקְחִים בְּלִי רְשׁוּת

וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא

יְכוֹלָה לַעֲזֹב אֶת הַמִּלָּה

זוֹ הַמִּלָּה עוֹזֶבֶת

שֶׁעוֹזֶבֶת

אוֹתִי

 

*

הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת

הָעֹדֶף בַּמַּכֹּלֶת

רֹךְ הָאָבוֹקָדוֹ

הַחִבּוּקִים

הָאֱלֹהִים

הַמָּקוֹם

 

אֲפִלּוּ הַדָּם בָּא עָרוּם

רַק הַמֶּרְחָק נִשְׁאַר 

 

נַהֲרֹג עוֹנָה 

וְנָנוּחַ