יודית שחר

 

​

הספה

 

הַפִּרְסֹמֶת אִיְּמָה בַּחֲמִשִּׁים אֲחוּזֵי הַנָּחָה

וּמִזְּמַן שֶׁחָלַמְתִּי עַל סַפָּה אֲדֻמָּה,

נִכְנַסְתִּי, בַּפִּנָּה נִצְּבָה סַפָּה לְבָנָה מוּזָרָה

וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְפַעְנֵחַ אֶת פִּשְּׁרָה שֶׁל הַפִּתְקָה הַלְּבָנָה,

87,876 שַׁח לְאַחַר הַנָּחָה, סִיְּעָה לִי בִּתִּי הַקְּטַנָּה.

עָנָן הִשְׁחִיר אֶת הַשָּׁמַיִם וְהַצִּפֳּרִים הִשְׁתַּתְּקוּ,

קֶרֶן הַהִשְׁתַּלְּמוּת שֶׁבְּדִיּוּק הִשְׁתַּחְרְרָה

שֵׁשׁ שְׁנוֹת זֵעָה, נֹעַר בְּסִכּוּן

לֹא מְכַסָּה סַפָּה אַחַת כְּעוּרָה

 

צִפּוֹרִים הִשְׁחִירוּ וְהִשְׁתַּתְּקוּ הַשָּׁמַיִם,

זֹאת הַסַּפָּה לְעוֹלָם לֹא תָּפִיס רַגְלַיִם דְּווּיוֹת שֶׁל אֲחָיוֹת לְאַחַר מִשְׁמֶרֶת

מוֹרוֹת טְרוּטוֹת עֵינַיִם לְעוֹלָם לֹא יִבְדְּקוּ עָלֶיהָ מִבְחָנִים

עַל זֹאת הַסַּפָּה יָנוּחוּ יַשְׁבָנִים דְּשֵׁנִים

שֶׁגַּם אִם אֲדַבֵּר אִתָּם בְּדִיּוּק בְּאוֹתָן מִלִּים

לְעוֹלָם לֹא נְדַבֵּר בְּאוֹתָהּ שָׂפָה

 

​

בעידן הפוסט אמת

 

וּבְעוֹד גִּזְעוֹ שֶׁל אָדָם מִזְדַּיֵּף מִטַּנֵּף

אֲנִי נָעָה נָדָה חֲמוּשָׁה בְּעֵט,

אַךְ רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ אָדָם,

הַתָּם נָדַם

וְהַמִּלָּה כָּשְׁלָה

 

​

אדוני הנכבד 

 

הַשִּׁיר הַזֶּה לְחֹפֶשׁ נוֹלַד

לֹא, אַף לֹא עוֹרֵךְ דִּין אֶחָד

עָמַד מִלְּפָנָיו  מֵאֲחוֹרָיו

וְלֹא לְמַעֲנוֹ כְּתַבְתִּיו.

עַל לֶחֶם וְצֶדֶק כָּתַבְתִּי

עַל זֵעָה,

וְכָךְ יִתְהַלֵּךְ בָּעוֹלָם.

יִרְצֶה הַמּוֹסָד לְפַרְסְמוֹ

הֲרֵינִי מְאַשֶּׁרֶת,

אַךְ לֹא עַל פִּי בַּקָּשָׁתוֹ

לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעוֹרְכֵי דִּינוֹ

הַנִּמְצָאִים בְּיָמִים מוּעָדִים הַבָּאִים בִּלְבַד

לְתֵאוּם מֵרֹאשׁ

בָּלָה בָּלָה בָּלָה

 

​

בכעור הכעור ביותר 

 

בָּרְחוֹב הָאָרֹךְ הָאָרֹךְ

הַמְּכֹעָר מְכֹעָר

יֵשׁ חַיִּים,

הִנֵּה עֻבְדָּה:

פֹּה זָרַח לוֹ הִיבִּיסְקוּס

זָהַר הַיְשֵׁר מִשֶּׁבֶר גָּדֵר

עֲקוּרָה

 

נִתָּן לִחְיוֹת

בַּכָּעוּר הַכָּעוּר בְּיוֹתֵר,

לְהִתְנַגֵּד וּבְכָל זֹאת לִחְיוֹת,

וַעֲדַיִן כָּל הַשְּׁגָרִים שֶׁהַזְּמַן פּוֹלֵט

וְכָל הַשְּׁקָרִים חֲדָשִׁים כִּמְשֻׁמָּשִׁים

לֹא יַהַפְכוּ אֶת הַכִּעוּר לֶאֱמֶת

וְאֶת הָאֱמֶת הַשּׁוֹתֶקֶת לְשֶׁקֶר