ורד טוהר

 

​

שני שירי לידה

1

וַאֲנִי כִּמְעַט יָכֹלְתִּי לְהַרְגִּישׁ

אֶת הַלַּהַב הַקַּר בּוֹצֵעַ בִּי פְּצָעִים

מַגִּיר מִמֶּנִּי נוֹזֵל זוֹרֵם זוֹרֵם יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה דָּם

וְהָיִיתִי מְסֻמֶּמֶת כְּלוּאָה בֵּין צִנּוֹרוֹת פְּלַסְטִיק צִבְעוֹנִי

אִלֶּמֶת אִלֶּמֶת

לֹא הָיָה טַעַם לְהֵאָבֵק, לְהִלָּחֵם, לְבַקֵּשׁ שֶׁיַּפְסִיקוּ

יָדַעְתִּי שֶׁאֵצֵא מִזֶּה בְּחַיִּים פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר

כְּנוּעָה כְּמוֹ אַרְנֶבֶת בְּפִנַּת לִטּוּף כְּמוֹ קוֹף מַעְבָּדָה.

שָׁעוֹת אַחַר כָּךְ יוֹעֶצֶת הֲנָקָה נָזְפָה בִּי

אֵין לֹא יְכוֹלָה יֵשׁ לֹא רוֹצָה

וַאֲנִי רָצִיתִי.

רָצִיתִי לְהֵעָלֵם, לַחֲזֹר לְדַרְגַּת הָאֶפֶס שֶׁל הַגּוּף

לְהִמָּלֵט אֶל קִיּוּם אַחֵר

לָשִׁיר עִם גֵ'נִיס ג'וֹפְּלִין

שֶׁהַחֹפֶשׁ הוּא רַק מִלָּה

לְמָה שֶׁנִּשְׁאַר

כְּשֶׁאֵין יוֹתֵר מָה לְהַפְסִיד

 

​

2

הַטֶּבַע רָצָה שֶׁאֶכְרַע עַל אֲדָמָה תְּחוּחָה

שֶׁאַשְׁקֶה בְּדָמִי רְגָבִים שֶׁאֵלֵד בְּעֶצֶב.

הַטֶּבַע רָצָה רְקָמוֹת חַמּוֹת בּוֹקְעוֹת מִמַּעֲמַקֵּי הַגּוּף

בִּלְחִיצַת שְׁרִירִים קָשָׁה בִּזְעָקָה קוֹרַעַת בְּאֶגְלֵי זֵעָה נוֹטְפִים.

הַטֶּבַע לֹא רָצָה רֵיחַ שֶׁל חָמְרֵי חִטּוּי חָלוּק דָּהוּי לְלֹא כַּפְתּוֹר אִינְפוּזְיָה חֹקֶן

סָנִיטָר מְגַלְגֵּל מִטָּה כָּאן סֶקְצִיָּה מִסְפַּר אַרְבַּע אַתֶּם בְּעִכּוּב

מְנַתֵּחַ שׁוֹאֵל מֵרָחוֹק אֵיפֹה הַדִּיסְק שֶׁל מָדוֹנָה שׁוּב לָקְחוּ אוֹתוֹ בְּלִי רְשׁוּת

מוּלִי אָחוֹת חֲדַר נִתּוּחַ לוֹחֶשֶׁת מִלִּים שֶׁאֲנִי לֹא מְבִינָה לְתוֹךְ טֵלֵפוֹן סֵלוֹלָרִי מַסְמִיקָה