אוולין כץ

 

​

אל יְדִידַי המשוררים

 

אֲנִי פּוֹנָה אֵלֶיךָ מְשׁוֹרֵר,

לִנְקֹם אֵת נִקְמָתָן שֶׁל הַמִּלִּים,

אַתָּה שֶׁמְּשׁוֹטֵט בֵּין רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת

מִן הַיָּמִין וּמִן הַשְּׂמֹאל.

 

אֲנִי פּוֹנָה אֵלֶיךָ מְשׁוֹרֵר,

לִפְרֹץ וּלְמוֹטֵט חוֹמוֹת וּגְדֵרוֹת נִשָּׂאוֹת מַפְרִידוֹת

בֵּין אָדָם לְרֵעָיו, בֵּין אָח לְאָחוֹת, בֵּין אֵם לְבָנֶיהָ.

אֲנִי פּוֹנָה אֵלֶיךָ מְשׁוֹרֵר, כַּךְ פָּשׁוּט כַּךְ,

לִנְקֹם אֶת נִקְמָתָן שֶׁל הַמִּלִּים.

 

מְשׁוֹרֵר, קְרָא גַּם לַחֲבֵרֶיךָ,

שֶׁיָּלוּנוּ עִמָּךְ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁל הַמִּלִּים,

לְכַבֵּד וְּלְצְעֹד עִמָּנוּ בְּהַלְוָיָתָן

שֶׁל הַמִּלִּים הַמֵּתוֹת שֶׁהִתְיַסְּרוּ

אַךְ עֲדַיִן אוֹחֲזוֹת בְּרַגְלֵינוּ הַמְּיֻסָּרוֹת.

 

עַל שִׂפְתוֹתֵינוּ הַקְּפוּאוֹת, הַשִּׁירָה הָפְכָה פֶּצַע מֻגְלָתִי

זָב עַל פָּנֵינוּ אֶת כִּעוּרוֹ שֶׁל הָעוֹלָם.

וְרָעֲדוּ כָּל עַצְמוֹתֵינוּ.

עֲתִיד נָאוֹר פָּסַק לִצְעֹד אֶל הָאוֹר, נוֹתַר בַּמַּחְשַׁכִּים.

רַבִּים דָּנוּ גַּם אֶת הַשִּׁירָה לְמוֹתָהּ.

 

רְאֵה, סִפְרִיּוֹת מַשְׁלִיכוֹת לָאַשְׁפָּה גְּוִיּוֹת שֶׁל נְיָר.

הַמִּלִּים מְקִיאוֹת אוֹתִיּוֹת תַּמּוֹת וְזַכּוֹת,

פְּעָלִים פְּשׁוּטִים וּתְאָרִים נָאִים הוּמְתוּ עַל יְדֵי

שׁוֹטְרֵי שִׁירָה פּוֹלִיטִיִּים, שָׁרָתֵי הוֹן וְשִׁלְטוֹן.

 

אֲנִי פּוֹנָה אֵלֶיךָ מְשׁוֹרֵר לַחְפֹּר בְּקִרְעֵי הַחֹשֵׂךְ וְהַלַּיְלָה,

לִנְקֹם אֶת נִקְמָתָן שֶׁל הַמִּלִּים

לְהָשִׁיב זֵרֵי עֵרֶךְ לְחֵיקָן,

לְהַנִּיחַ לְרֹאשָׁן כֶּתֶר אַהֲבָה וְיֹפִי.

 

כִּי בְּחֻבִּי רִגְשֵׁי רַחֲמִים חֶמְלָה וְאַהֲדָה לָהֶן.

 

 

חורבן - אקורדים צורמים

 

אִישׁ וְאִשָּׁה

בָּרֵי דַּעַת, בָּרֵי מִלָּה

חָצְבוּ,

חָצְבוּ בְּבִטְנוֹ הָעֲנֻגָּה שֶׁל הַצְּלִיל,

בְּכָל פְּאוֹתָיו הַנָּאוֹת חָצְבוּ ...

כְּעַל גָּבִישׁ גָּלְמִי קַדְמוֹן וְלֹא מְעֻבָּד,

חָצְבוּ עוֹד וְעוֹד לָתֵת לוֹ צוּרָה חֲדָשָׁה.

מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה הִבְקִיעוּהוּ, גְּרָסוּהוּ, שָׁחֲקוּ

וּכְתָשׁוּהוּ לִרְסִיסִים אָמוֹרְפִיִּים

חַסְרֵי זֶהוּת.

 

גַּם מִלִּים שֶׁנִּגְרְסוּ פָּלְטוּ מִגְּרוֹנָן

אָקוֹרְדִּים צוֹרְמִים וּמוּזָרִים -

כֻּלָּן אוֹתִיּוֹת נוֹשְׁרוֹת מִדִּמְעָתָהּ שֶׁל הָאַהֲבָה.

חֲבוּלָה הִיא נוֹתְרָה יְתוֹמַת כָּנָף וּמָעוֹף.

 

מִסְפָּרִים אַף הֵם נִמְלְטוּ, אֲחֵרִים רֻכְּזוּ וְנֶאֶסְפוּ,

אֶחָד לְאֶחָד מֻנּוּ

נֶעֶרְמוּ לְמִגְדָּל יוֹקֵד כְּהַרְרֵי אֵשׁ נִשָּׂאִים מַעְלָה

נוֹשְׁקִים בְּשׁוּלֵי רָקִיעַ

עַדֵּי נֵצַח וְעַד הָאֵין סוֹף.

 

"לֹא נִמְצְאָה לוֹ בִּשְׂפַת אֱנוֹש מִלָּה וְלוּ רַק אַחַת, לְהַפְנוֹתָהּ אֶל הָאֱנוֹשׁוּת, אוֹתָהּ אֱנוֹשׁוּת שֶׁנוֹתֶרֶת."

מתוך השיר "קמפו די פיורי" צ'סלב מילוש, בתרגומו של דוד וינפלד.

 

​

משפט ריק

 

מִשְׁפָּט רֵיק מְרַחֵף וּבוֹעֵט בְּרֹאשִׁי

בִּתְנוּעוֹת אִטִּיוֹת וְסִיבוּבִיּוֹת.

מִשְׁפָּט לְלֹא מִלִּים נְהִירוֹת וַאֲהוּדוֹת עָלַי.

קָרוּסֵלָה פִּרְאִית וּמַבְעִיתָה

רוֹקֶדֶת סְחוֹר-סְחוֹר בַּחֲשֵׁכָה

כֻּלָּהּ לֶהָבוֹת עוֹלוֹת מִן הָעֵדֶן אוֹ מִן הַשְּׁאוֹל.

 

מִשְפָּט רֵיק

תְּמוּנָה נְטוּלַת צְבָעִים רַכִּים,

מְחוּקַת קַוִּים שְׁטוּפֵי אוֹר וּבִינָה כָּבְשָׁה בִּרְמִיָּה

חֶבֶל-אֶרֶץ קְטַנָּה זוֹ אוֹבֶדֶת דַּעַת תְּבוּנָה וְחֶסֶד,

מִין לֶבֶּן מָרוּחַ וְדָבִיק נְטוּל לֹבֶן,

אֲמוֹרְפִי כֻּלּוֹ, חֲסַר זַכּוּת.

 

מִשְׁפָּט רֵיק הָפַךְ עַצְמָאִי

הִתְהַלֵּךְ לְכָאן וּלְכָאן,

הִתְרַחֵב וְהִתְפַּשֵׁט אֶל תּוֹכֵי נַפְשֵׁנוּ הַבְּלוּיָה.

וְשׁוּב הוּא הִתְקַצֵּר כֻּלּוֹ וְהִתְעַצֵּם שֵׁנִית.

וּבָרֶקַע רַעֲמֵי תּוֹתָחִים מְאַיְּמִים.

 

לְהֵעָלֵם...