אביחי קמחי

 

​

רדוף 

 

הִתְיַשַּׁבְתִּי בְּשֻׁלְחַן הַבָּר שֶׁל בֵּית
קָפֶה בִּרְחוֹב צַר וְאָרֹךְ הַמְרֻצָּף
אֲבָנִים שֶׁאֵינָן סִימֶטְרִיּוֹת וּמִשָּׁם
יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַנָּהָר הַגּוֹעֵשׁ

​

תַּחַת גֶּשֶׁר רָחוֹק רָאִיתִי סְפִינָה
שֶׁשָּׁטָה לְעֶבְרִי וְהָאִשָּׁה שֶׁהֵכִינָה לִי
קָפֶה מְלֻוֶּה בְּעוּגָה מְמֻלֵּאת תַּעֲרֹבֶת
אֲדֻמָּה אָמְרָה שֶׁהַיּוֹם הוּא עֶרֶב חַג

​

וְאִם אֵלֵךְ בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב שְׁנַיִם
וָחֵצִי קִילוֹמֶטֶר אֶרְאֶה בָּתֵּי תְּפִלָּה
וְאֶפְגֹּשׁ תַּהֲלוּכוֹת חַג נוֹשְׂאוֹת
דְּגָלִים וּמְגִנִּים וּבֻבּוֹת עַל קִלְּשׁוֹנִים

​

בָּאתִי לְכָאן לִפְנֵי יוֹמַיִם חָרֵד
מֵעֹנֶשׁ וְכַפָּרָה עַל מַעֲשֶׂה
שֶׁבֵּינִי לְבֵינָהּ לְלֹא הֶתֵּר הַמָּקוֹם
וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרִין שֶׁל אַהֲבָה

​

כְּשֶׁהַסְּפִינָה עָגְנָה בַּמִּפְרָץ הַסָּמוּךְ
לְבֵית הַקָּפֶה חָמַקְתִּי אֵלֶיהָ
כְּנוֹסֵעַ סָמוּי

 

לכאורה אין בשיר  דבר המרמז על מאבק בין קבוצות או בין פרט לקבוצה, והשיר נסוב על יחסים בינו לבינה: הדובר הגיע למקום זר ונעים, חרד מעונש ומהצורך בכפרה, כנראה, על מעשיו. מחד יש בכתיבת  השיר ותיאור המקום מן התום והשלווה. הדובר הוא תייר בארץ זרה, זאת ניתן בקושי ללמוד ממילות השיר - הנהר הגועש תחת גשר רחוק אינו מראה אופייני לישראל. וזהו גם הרמז הראשון המתחולל בנפשו של הדובר החרד, ואולי בא לרמז על מה שעלול לאיים עליו ממש בעיר. ראוי לציין שאין איום ממשי כזה. אבל האשה בבית הקפה מספרת לו על בתי תפילה ותהלוכות חג שאופיין נוצרי-קתולי למהדרין. התיאור אגב מזכיר את התהלוכות ב"סמנה סנטה" – השבוע הקדוש שבחג הפסחא. כיהודי, זכר הרדיפות הנוצריות באירופה מעוגן היטב בזכרון הקולקטיבי היהודי, ומכאן  - באתוס הדתי-לאומי, שלאורו חונך וגדל, ובייחוד זכר רדיפות האינקוויזיציה מהדהד בראשו. כך מקבל השיר תפנית עדינה, לא מאיימת בסגנונה, ומתוארת בשלוות נפש לכאורה, אבל די בכך כדי לגרום לו להימלט "על נפשו". אם כן, על שום מה נקרא השיר "רדוף"? האם מאימת החוגגים נמלט הדובר, או שקדמה לכך איזו בריחה מחשבון נפש, ושתיהן מתאחדות בתודעתו לתחושת רדיפה אחת?