מיכאל זץ

 

​

שִׂיחָה עִם הַהוֹרִים

 

שָׁאַלְתִּי אֶת הוֹרַי

בְּאַגָּבִיּוּת טַרְחָנִית

אִם הָיוּ חוֹזְרִים עַל הַמַּסָּע

מִן חָכְמָה שֶׁבְּדִיעֲבַד,

אַחֲרֵי

שֶׁהַמְּחִירִים נִפְרְעוּ.

 

אִמִּי,

עוֹנָה בְּרַבִּים

גַּם

בִּשְׁמוֹ שֶׁל אָבִי

כַּנִּרְאֶה כֹּחוֹ שֶׁל הֶרְגֵּל-

לְדַבֵּר בְּקוֹל אֶחָד.

 

הַמִּילִים נְחוּשׁוֹת

לֹא מִצְטַעֲרוֹת,

אֲבָל הָעֵינַיִם

מִתְמַלְּאוֹת גַּעֲגוּעַ

וַאֲנִי מִתְלַבֵּט לִרְגָעִים

אִם לְהַאֲמִין לַקּוֹל

אוֹ לְעֵינַיִם אוֹ

לַדְּמָמָה שֶׁל אָבִי.