אלי יונה

​

 

שני פורטרטים

 

1. חולה הצבעים

 

"הצבע ואני אחד" (פול קלה)

 

הַצַּיָּר הַזֶּה הָיָה חוֹלֵה צְבָעִים, בַּסּוֹף גַּם מֵת מִזֶּה. כֹּה אָקוּטִי הָיָה מַצָּבוֹ שֶׁאֲפִלּוּ שְׂעָרוֹ וּזְקָנוֹ הִצְהִיבוּ וְהֶאֱדִימוּ. כְּתוֹמַס אַ־קֶמְפִּיס שֶׁנִּסָּה לְחַקּוֹת אֶת יֵשׁוּ, כֵּן נִסָּה הוּא לְחַקּוֹת אֶת דֶלַקְרוּאָה וְלָלֶכֶת בְּעִקְבוֹת הַצֶּבַע. תְּחִלָּה עָלָה לַצָּפוֹן, לְחַפֵּשׂ צְבָעִים חֲדָשִׁים מִתַּחַת לָאֲדָמָה, אַחֲרֵי כֵן יָרַד לַדָּרוֹם, בְּמִרְדָּפוֹ אַחַר הַצָּהֹב הַמֻּשְׁלָם; וּמִרְדּפוֹ הָעִקֵּשׁ נִמְשַׁךְ גַּם בַּלֵּילוֹת כְּשֶׁכּוֹבָעוֹ מְשַׁמֵּשׁ לוֹ נִבְרֶשֶׁת נֵרוֹת. פַּעַם שָׂרַף אֶת יָדוֹ כְּגַאיוּס סָקַבוֹלָה יַעַן כִּי נִכְשְׁלָה בְּמִלּוּי תַּפְקִידָהּ, שֶׁהֲרֵי "מוּטָב לְהַשְׁלִיךְ אֵיבָר אֶחָד לָאֵשׁ מֵרֶדֶת כָּל הַגּוּף לַגֵּיהִנּוֹם" אוֹ לְטִמְיוֹן. בִּשְׁאִיפָתוֹ לְהִתְאַחֵד טוֹטָלִית עִם הַצָּהֹב, עָבַר לַגּוּר בְּבַיִת צָהֹב. צַיָּר אַחֵר שֶׁהִתְאָרַח אֶצְלוֹ טָעַן שֶׁנִּסָּה לְטָרְפּוֹ כְּקָנִיבָּל הַסָּבוּר שֶׁאֲכִילַת יְרִיבוֹ תַּקְנֶה לוֹ אֶת כָּל סְגֻלּוֹתָיו. בִּשְׁאִיפָתוֹ לְהִתְאַחֵד עִם הַיָּרֹק וְהַכֶּסֶף, נִדְבָּק בְּעַגֶּבֶת וְטָבַל בְּכַסְפִּית. אֶת הַזָּהָב מָרַח עַל גּוּפוֹ כְּמוֹ אֶלְדּוֹרָדוֹ וְשָׁקַע בִּמְצוּלוֹת הַיְּצִירָה. אֶת שְׁחֹר הַפֶּחָם מָרַח עַל פָּנָיו כְּמוֹרִידֵי הַגְּשָׁמִים בְּקַלֶדוֹנְיָה לְצַיֵּר בִּמְהִירוּת הַבָּרָק, וּמִשֶּׁזֶּה לֹא עָזַר, הִתְרַעֵם עַל עַצְמוֹ וְנִכְנַס לְמָרָה שְׁחוֹרָה. בִּשְׁאִיפָתוֹ לְהִתְאַחֵד עִם הָאַרְגָּמָן הִרְבָּה בִּשְׁתִיַּת יַיִן וּבִשְׁאִיפָתוֹ לְהִתְאַחֵד עִם הַיָּרֹק־בַּקְבּוּק הִרְבָּה בִּשְׁתִיַּת אַבְּסִינְת .כֻּלָּם חָשְׁבוּ שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַרְעִיל את עַצְמוֹ, אֲבָל לֹא, הַמְּבַקֵּשׁ לְהַרְעִיל עַצְמוֹ שׁוֹתֶה רוֹשׁ וְלַעֲנָה כְּסוֹקְרָטֶס... וְאוּלָם, מִשֶּׁכָּל זֶה לֹא עָזַר, גָּמַע צִבְעֵי מַיִם וְאָכַל גּוּשֵׁי צֶבַע מֵרֹב יֵאוּשׁ: "אֲנִי עוֹבֵד כְּמוֹ מָנוֹעַ קִיטוֹר, זוֹלֵל צְבָעִים, שׂוֹרֵף בַּדִּים" סִפֵּר לְאָחִיו הַמֻּדְאָג שֶׁרָצָה לְהַשְׁבִּיתוֹ כָּלִיל. הוֹאִיל וְהַצְּבָעִים לֹא הָיוּ חֲזָקִים מַסְפִּיק לְטַעֲמוֹ, הֵחֵל לְצַיֵּר יְשִׁירוֹת מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת, וּכְשֶׁזֶּה לֹא הִסְפִּיק, הֵחֵל לְיַצֵּר אֶת הַצְּבָעִים בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי. גַּם הִרְבָּה לְצַיֵּר פּוֹרְטְרֶטִים, בְּעִקָּר אוֹטוֹפּוֹרְטְרֶטִים, שֶׁאָז יָכוֹל הָיָה לִתְכֹּן אֶת הַצֶּבַע כִּרְאוּת עֵינָיו. אִם פָּנָיו נִרְאוּ לוֹ חִוְּרִים מִדַּי לְצִיּוּר מְסֻיָּם, צָרַב אוֹתָם בַּשֶּׁמֶש, וְאִם נִרְאוּ לוֹ סְמוּקִים מִדַּי לְצִיּוּר אַחֵר, הִקִּיז מֵהֶם דָּם. כֻּלָּם חָשְׁבוּ שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִתְאַבֵּד, אֲבָל לֹא, הַמְּבַקֵּשׁ לְהִתְאַבֵּד חוֹתֵךְ אֶת הַוְּרִיד, לֹא אֶת הָאֹזֶן. בְּמִרְדָּפוֹ אַחַר הָאָדֹם הַמֻּשְׁלָם יָצָא אֶל הַשְּׁקִיעָה לְצַיֵּר אֶת הַשָּׂדֶה, וּכְשֶׁהַשָּׂדֶה לֹא הֶאֱדִים מַסְפִּיק בְּעֵינָיו, יָרָה לְעַצְמוֹ בַּבֶּטֶן וְהִזְלִיף דָּם עַל הַשִּׁבֳּלִים וְהַשְּׁבִילִים. כֻּלָּם חָשְׁבוּ שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִתְאַבֵּד שׁוּב, אֲבָל לֹא, הַמְּבַקֵּשׁ לְהִתְאַבֵּד שׁוּב יוֹרֶה לְעַצְמוֹ בָּרֹאשׁ. לַצַּיָּר הַזֶּה קָרְאוּ וִינְסֶנְט וַן גוֹךְ, חוֹלֶה צְבָעִים הָיָה וּבַסּוֹף גַּם מֵת מִזֶּה.

 

2. ואן גוך בשערי הנצח

 

סיק איטור אד אסטרה - sic itur ad astra

[לט': "זו הדרך לַכוכבים"]

 

כְּשֶׁהִגִּיעַ וָן־גּוֹךְ

לִשְׂדֵה הַחִטָּה עִם עוֹרְבִים

נִפְרְשׂוּ לְפָנָיו

שָׁלוֹשׁ:

 

דֶּרֶךְ הַכִּשָּׁלוֹן

דֶּרֶךְ הַהַצְלָחָה

וְדֶרֶךְ הַנֶּצַח;

 

כְּקֶרֶן אוֹר בִּפְּרִיזְמַת הַקִּיּוּם

בּוֹ־זְמַנִּית עָבַר בְּכֻלָּן

 

וְהָיָה כִּשְׁלוֹנוֹ

הַצְלָחָה

 

בְּשַׁעֲרֵי הַנֶּצַח.