חרות לוביץ'

 

​

*

​

כַּךְ: בְּרֶגַע אֶחָד 

קִירוֹת הַבַּיִת נוֹפְלִים,

הַחוּץ נִפְעַר מִן הַכְּתלִים

ונֹעַם הַלְּבַד הוֹפֵךְ בְּדִידוּת.

תְּמוּנוֹת יְשָׁנוֹת בֵּין הַשְּׁבָרִים

זָר קוֹרֵא לִי בִּשְׂפָתִי מִלִּים 

שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ 

וּמָה אֶעֱשֶׂה 

בְּאָבְדַן צָלְמִיּוֹתָי?

צַעַד כָּבֵד עַל שִׁבְרֵי חוֹמָה

רַעֲשֵׁי הַדְּרִיכָה מְהַדְהֲדִים

מִצְּעָדוֹת רְחוֹקוֹת

בַּחוּץ נִדְמֶה שֶׁהַכֹּל כָּרָגִיל

רַק אֲנִי יוֹדַעַת : נָפַל. 

וּמָה עַכְשָׁיו