ארכיון נתיבים
2020
ארלט מינצר
עיר ארץ
.
נוֹלַדְתִּי בְּעִיר הַנָּהָר
בְּמִפְגַּשׁ הָרְחוֹבוֹת 'רֹאשׁ הַדָּג'.
חַיַּי נָעוּ שְׁלֵוִים, עֲטוּפִים –
אַח וְעוֹד אַח וְעוֹד אֶחָד, אָחוֹת
וְעוֹד אָחוֹת וְעוֹד אַחַת וְסָבְתוֹת
וְסַבָּא וְאִמָּא וְאַבָּא. כֻּלָּם גְּדוֹלִים,
וַאֲנִי קְטַנָּה, בַּת זְקוּנִים.
בַּחוּץ אָרְבוּ זָרִים פְּעוּרֵי עֵינַיִם
כְּלָבִים נוֹבְחִים, נָשִׁים מְכֻסּוֹת שָׁחֹר.
.
רוּחוֹת סָעֲרוּ, נָשְׂאוּ אוֹתִי אֶל אֶרֶץ חֲדָשָׁה.
צְעָקוֹת, קְלָלוֹת, בֶּכִי.
בַּכִּתָּה לוֹעֵג לִי אוּדִי, "עִירָקִית מַסְרִיחָה!"
הַשְּׁכֵנִים מַצְבִּיעִים עָלֵינוּ: "פְּרִימִיטִיבִים,
שׁוֹמְעִים שִׁירִים שֶׁל עֲרָבִים".
בַּחֲצַר הַבַּיִת מְצִיצָה מֵחַלּוֹן דְּמוּת לְבָנָה מַפְחִידָה.
"אָסוּר רַעַשׁ", מַתְרִים בִּי הוֹרַי, "זֶה אִשָּׁה שׁוֹאָה".
לַיְלָה לַיְלָה, אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת בַּלְּבָנָה.
וְהִיא עֲצוּבָה כָּמוֹנִי.
.
הוֹרַי וְאַחַי נִהְיוּ זָרִים לִי,
חוֹלְמִים בְּעַרְבִית, בּוֹכִים
עַל נְהַר נְעוּרֵיהֶם, וַאֲנִי
שָׁרָה שִׁירֵי צוֹפִים מִסְּבִיב לַמְּדוּרָה,
שָׁטָה בַּיַּרְקוֹן עַל רַפְסוֹדָה מִסֵּנָדוֹת.
מִשְׁפָּחָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, וַאֲנִי מְגַלָּה אֶת עַצְמִי רַק לִי,
מְחַיֶּכֶת לְכֻלָּם.
.
אוּדִי נִהְיָה טַיָּס מַפְצִיץ.
"עַרְבִים מַסְרִיחִים!" הוּא אוֹמֵר,
"לַהֲרֹג אֶת כֻּלָּם".
פִּיף פָּאף וְדַי, יוֹרִים וְלֹא בּוֹכִים.
הוֹלֶכֶת וּמִתְאָרֶכֶת שַׁיֶּרֶת הַמֵּתִים.
לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים?
.
בַּחֲלוֹמִי אָשׁוּב אֶל עִיר הַנָּהָר
אֶל תִּפְאֶרֶת עֲבָרָהּ וְאָבִיא מֵעֲפָרָהּ
וְיָבוֹאוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל וְנִלְמַד מֵחָכְמָתָם
וְנַשְׁכִּין שָׁלוֹם וְנֶאֱהַב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.
אַךְ אֲבוֹי לִי, כִּי חֲלוֹם מְטֻפָּשׁ הוּא
וְכָל הַשּׁוֹמֵעַ אוֹתִי, יִלְעַג לִי.
יַלְדָּה קְטַנָּה אַתְּ עֲדַיִן, יֹאמְרוּ
וְאֵינֵךְ מְבִינָה בְּהִלְכוֹת עוֹלָם.
אֲפִלּוּ חֲבֵרַי יִסְנְטוּ בִּי
וְיִצְדְּקוּ. אֵינִי מְבִינָה.