תמר רבנו

 

​

את חושבת

 

אַתְּ חוֹשֶׁבֶת

שֶׁאַתְּ עוֹמֶדֶת בַּשַּׁעַר

אֲבָל אַתְּ עוֹמֶדֶת

עָמֹק בַּצַּעַר

עַל כָּל מַה 

שֶּׁלֹּא הִצְלַחְתְּ לְהִכָּנֵס אֵלָיו

וְלֹא לְהַכְנִיס אֵלַיִךְ

בְּכָל דְּרָכַיִךְ

וְעַל כָּל מַה שֶּׁנִּכְנַס

וְאַתְּ לֹא רוֹצָה.

 

 

אני רוצה לגור

 

אֲנִי רוֹצָה לָגוּר

בַּשִּׁירִים שֶׁלְּךָ

שָׁם אַתָּה בּוֹנֶה לִי

בַּיִת מֵאוֹתִיּוֹת

עִם רָהִיטִים מְנֻקָּדִים

חַלּוֹן שֶׁל מֶטָפוֹרָה

וְאַהֲבָה בְּשׁוּרוֹת קְצָרוֹת

שֶׁאַף אִם הֵן נִשְׁבָּרוֹת

הֵן נִשְׁאָרוֹת שְׁלֵמוֹת.

 

 

גירוש

 

פָּרַצְתְּ אֶת הַקִּיר

וְאֵין לַחְזֹר.

כָּל מַה שֶּׁנּוֹתָר

הוא לִדְהֹר וְלִדְהֹר.

אַל תְּחַפְּשִׂי 

אֶת אֱלֹהִים מֵאָחוֹר.

גֵּרַשְׁתְּ אוֹתוֹ.