רחל דיין

 

חֲדָשׁוֹת מֵהַבַּיִת

הַלְמוּת עוֹר הַתֹּף
לַחֲנֵי מַרְאוֹת מְרֻחָקִים
בְּמַהֲדוּרוֹת מְצֻמְצָמוֹת

 

וּמִצְלוֹלִים רַכִּים
מְתֻחְזֶקֶת תְּמוּנַת הַבַּיִת
הַקֶּשֶׁב הַמְּפֻצָּל
רוֹאֶה אֶת הַקּוֹלוֹת
וּמִתְהַלֵּל עַל פִּתּוּחַ עֲלִילוֹת
תְּלוּיוֹת עַל בְּלִימָה
בְּעוֹדוֹ מִדַּיֵּן עַל הֲבָנַת הַנִּשְׁמַע
רָגִישׁ לִגְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת
מַכְחִישׁ צוּרוֹת שֶׁל צָרוֹת

וְהַיּוֹם
מַה יִשָּׁמַע וּמַה יֵאָמֵר
וּבִלְבַד שֶׁבְּרִיאוּת וְשָׁלוֹם
לֹא יוֹתֵר
אֵין יוֹתֵר

שֶׁהֲרֵי כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַגְּדוֹלִים
נִטְרָפִים בְּרַעֲשֵׁי רֶקַע שֶׁל הַזְּמַן הַחוֹלֵף
בְּתֶדֶר בִּלְתִּי קָלִיט.