עמר ברקמן 

 

​

גם זאת אפשרות 

 

יָדַעְנוּ שֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ לְסוֹבֵב אֶת הַמְּכוֹנִית וְלַחֲזֹר

כָּל אֶחָד לְבַיִת אַחֵר

אֲבָל רָצִינוּ לְהַרְגִּישׁ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה

שֶׁגַּם זֹאת אֶפְשָׁרוּת

 

יָשַׁבְנוּ בַּמְּכוֹנִית שֶׁדָּהֲרָה בַּחֹשֶׁךְ

כְּמוֹ תָּא חִלּוּץ שֶׁנּוֹרָה מֵחֲלָלִית הָאֵם

וְהוֹלֵךְ לְהִתְרַסֵּק עַל אֵיזֶה כּוֹכָב

אֲבָל לֹא חָשַׁבְנוּ עַל הַהִתְרַסְּקוּת

לֹא חָשַׁבְנוּ בִּכְלָל

שִׁחְרַרְנוּ אֶת הַמִּלִּים לְחָפְשִׁי

וְכָל הַשְּׁאָר קָרָה

 

אָמַרְתִּי לָהּ, זֶה עִנְיָן סִפְרוּתִי פָּשׁוּט

הַדְּמוּת הַזֹּאת צְרִיכָה לָמוּת

הִיא הִצְבִּיעָה, רַכֶּבֶת הַלַּיְלָה הַזֹּאת

הִיא קֶלַח תִּירָס מִתְפָּרֵץ

וּשְׁנֵינוּ מִהַרְנוּ לִכְתֹּב

זֶה אֶת שׁוּרָתוֹ שֶׁל זֶה

כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִכְתֹּב מֵהֶן אַחַר כָּךְ שִׁיר

שֶׁיּוֹכִיחַ שֶׁגַּם זֹאת אֶפְשָׁרוּת 

כְּשֶׁנַּחֲזֹר כָּל אֶחָד לְבַיִת אַחֵר