ריקי דסקל

 

אֵין אֳרָנִים עַל הַגִּבְעָה

בִּמְכוֹנִית גּוֹלְף לְבָנָה הִגַּעְתִּי לְבֵית הוֹרַי
יָדַעְתִּי שֶׁזּוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כִּי בַּסִּיבוּב שֶׁלָּקַחְתִּי גָּעִיתִי בִּבְכִי.
שְׁכֵנָה שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי כִּי מֵעוֹלָם לֹא גָּרָה שָׁם
הִסְתַּכְּלָה עָלַי מִן הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה
שַׁעֲרָהּ הָיָה קָארֶה שָׁטֶנִי
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁשִּׁנֶּיהָ הָיוּ שְׁחֹרוֹת
כִּי הִיא סָפֵק חִיְּכָה אֵלַי כְּאוֹמֶרֶת:
זֹאת הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה הָא...
אֲבָל חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הָיָה בָּרוּר מְאֹד:
הָאוֹר. הַכְּבִישׁ. הַסִּיבוּב. הַבַּיִת שֶׁעָמַד עַל תִּלּוֹ.

6

אני שומעת בית – שיר למשוררת סרבית

הִיא אוֹמֶרֶת אֶת שֵׁם הָעִיר שֶׁלָּהּ
כְּאִלּוּ הָיָה דַּיְסָה חֲמִימָה
כְּאִלּוּ הָיָה כַּר נוֹצוֹת תָּפוּחַ
כְּאִלּוּ הָיָה בַּיִת
וַאֲנִי לֹא בֶּאֱמֶת יוֹדַעַת
אִם זוֹ הַמּוּסִיקָה שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת
כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת בְּקוֹלָהּ הַמִּתְנַדְנֵד
בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַמְּטֻפָּחוֹת
סִיגַרְיָה חוּמָה וְדַקָּה
עֲשָׁנָהּ עוֹלֶה בֵּין עֵינֶיהָ
שֶׁהַחוּם בְּעֵינֵיהֶם אֲדָמָה כְּבֵדָה
אוֹ שֶׁכָּךְ פָּשׁוּט מְנַגְּנִים
פַּנְצ'וֹבוֹ