שולה ניסים

​

יצירה שאני מאמין בה

 

במהלך חורף 2005 עמדתי מול מדף ספרי השירה בספרייה הציבורית בעיר מגורי, וחיפשתי ספר מסוים. פתע פתאום נתקלו עיני בספר שירים מאת סילביה פלאת. קראתי  וידעתי אודות קיומה של סילביה בעולם השירה העולמית, אך עד אותו זמן עוד לא נחשפתי לכתיבתה.

לקחתי את הספר וישבתי באחת הכורסאות החביבות והנוחות שבספריה.

השיר הראשון שנתקלתי בו היה שיר שעוסק בבית אשר שוררת בו אווירה של מוות.

כשסיימתי לקרוא את השיר אחזה בי בהלה רבה וליבי פעם בעוצמה. הנחתי את הספר בצד וקמתי ויצאתי מן הספרייה. הבהילה אותי גם המחשבה - אם זה מה שהשיר הזה עושה לי, מה זה אומר עלי?

חלפו כמה שנים ובקיץ 2010 שאלתי מן הספרייה את "היומנים של סלביה פלאת".

במקביל לקריאת היומנים התחלתי להיחשף לשיריה, ללא קושי או בהלה.

מכתיבתה של המשוררת האמריקאית הנהדרת הזו לקחתי את הנכונות לכתוב כעס וזעם. הנכונות לכתוב שירים קשים וחושפניים, לכתוב כאב עז.

אמנם כן, ממילא הייתי כבר בשלה לכך, אך שירתה והקריאה ביומניה השלימו את התהליך.

 

​

בזמנך החופשי שולמית

 

בִּזְמַנֵּךְ הֶחָפְשִׁי שׁוּלַמִּית

הַרְשִׁי לַסֵּבֶל לְהַרְאוֹת אֶתְּ פַּרְצוּפוֹ הָאֲמִתִּי

זוֹ עַל זוֹ הַמִּלִּים, שׁוּרוֹת וְשׁוּרָה וְשׁוּרוֹת בִּתְפוּצָה עוֹלָמִית

דַּקּוֹת כְּמוֹ דָּנִידִין שְׁקוּפוֹת כְּמוֹ פַּעֲמוֹן צְלוּלוֹת כְּמוֹ

זְכוּכִית, עָבוֹת כְּמוֹ כְּנָפָיו שֶׁל זֶה שֶׁהָיָה תּוֹלַעַת שֶׁהָפְכָה

לְגֹלֶם שֶׁהָפַךְ וְהָפַךְ וְהָפַךְ

בִּזְמַנֵּךְ הֶחָפְשִׁי שׁוּלַמִּית, זֶה שֶׁנִּשְׁאַר מִמָּה  שֶׁעָלוּל הָיָה לְהָמִית

זוֹ עַל זוֹ יִפְּלוּ מַסֵּכוֹת הַפָּנִים

נָשִׁים כָּמוֹךְ לֹא יַצְלִיחוּ לְקַפֵּל מַגָּבוֹת כָּל הַחַיִּים

קוֹלָן נָמוּךְ וְלֹא מַרְשִׁים וְדַק וְצָלוּל  בּוֹ זְמַנִּית

דָּמָן הוּא הַדָּם שֶׁמַּכְתִּים, שׁוּרוֹת דַּקּוֹת כְּמוֹ מְחַטִים

אֶל הַנֵּבֶל חוּטִים וְחוּט וְחוּטִים

אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים מֵיתָרִים וְאַגְדִּיל וְאוֹסִיף אֲפָסִים וְאֶפֶס

וַאֲפָסִים, אַגָּדוֹת וְאַגָּדָה וְאַגָּדוֹת וְלַיְלָה וְאֶלֶף לֵילוֹת וְעוֹד

לַיְלָה וְיִגְדַּל הַמִּסְפָּר, שִׁיר וְשִׁירִים וְשִׁיר יְנֻגַּן וִיסֻפַּר

בִּזְמַנֵּךְ הֶחָפְשִׁי שׁוּלַמִּית, אַתְּ וַאֲנִי

נַרְאֶה לַסֵּבֶל אַתְּ פַּרְצוּפֵנוּ הָאֲמִתִּי

שׁוּרוֹת וְשׁוּרָה וְשׁוּרוֹת בִּתְפוּצָה עוֹלָמִית

צְלוּלוֹת כְּמוֹ פַּעֲמוֹן זְכוּכִית

עָבוֹת כְּמוֹ כְּנָפָיו שֶׁל פַּרְפַּר.