דן אלבו

 

​

עַד לִכְחֹל הַכִּסּוּפִים

 

בְּרֶגַע זֶה אוֹ אַחֵר, אַתָּה עָשׂוּי לָחוּשׁ תּוּגָה

בָּעֹרֶף עַד תְּנוּךְ הָאֹזֶן וָהָלְאָה מִשָּׁם עַד לִכְחֹל הַכִּסּוּפִים

לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלָהּ מִתְנַגֵּן בְּדֹק כָּחֹל,

כְּמַשָּׂב רוּחַ צוֹנֵן עַל גִּבְעַת כֻּרְכָּר עֲטוּיַת אַלְפֵי אִירוּסִים,

שָׁרָה אָדוֹלּוֹרָטוֹ חֲרִישִׁי לִצְלִילֵי אַבּוּב

בְּקוֹל נִרְעַד, בְּמִין דִיסְטוֹרְשֶן כָּזֶה, מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ בַּחֲשַׁאי רַק לֶאֱהֹב.

​

​

 

אֲדָג'וֹ

 

הַיֹּפִי נָעֻץ בָּעֻבְדָּה שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אֶת בִּכְיוֹ

מִתְנַגֵּן בְּלֹא צֹרֶךְ בְּהוֹרָאוֹת הַפְעָלָה מְדֻיָּקוֹת,

גַּם כַּאֲשֶׁר הַגֶּשֶׁם עוֹשֶׂה בָּאָזְנַיִם אֶלֶף שִׁירֵי עֶרְגָּה וּנְגִינוֹת

וְהַזְּמַן כְּדַרְכּוֹ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, עוֹשֶׂה בְּךָ שִׁמּוּשׁ חַד-פַּעֲמִי

בְּמֵטָפִיזִיקָה צְרוּפָה שֶׁל אוֹר וְצֵל,

בִּנְהִי וּתְפִילָה

כְּצֶבַע הַתַּפּוּז הַנִּגְרָע בֵּין הָעַרְבַּיִם מִן הַשָּׁמַיִם,

כְּמוֹ זַיִת נוֹפֵל שֶׁלֹּא יָשׁוּב עוֹד לְהִתְבּוֹנֵן עַל הַדְּבָרִים מִלְּמַעְלָה.