מאיר גן אור
אושר המלים, ועושר הביטוי מוביל לאמת אין בלתה
רצנזיה על השיר "המלים, האושר", מאת ברכה רוזנפלד, מהקובץ 'עבודת טלאים'.
המילים, האושר
וּכְבָר אֵינֵךְ, אֶלָּא הִמָּלְטֻיּוֹת. דֶּרֶךְ
הַחֲרַכִּים שֶׁבַּתְּרִיסִים וְהַסְּדָקִים שֶׁבַּקִּירוֹת.
דֶּרֶךְ פְּרָצוֹת אֶפְשָׁרִיּוֹת וּבִלְתִּי אֶפְשָׁרִיּוֹת, דֶּרֶךְ
הַמִּלִּים מְקֻפָּלוֹת בְּדַף וּבִמְגִּלָּה מְגֻלְגָּלוֹת.
נִפְרָסוֹת כְּמַפָּה, מִתְגַּלְגְּלוֹת כְּאֶבֶן.
מִלִּים קוֹפְצָנִיּוֹת כִּילָדוֹת עַל חֶבֶל
מִלִּים כְּבֵדוֹת שׁוֹקְעוֹת בִּמְצוּלוֹת,
מִלִּים פִּתָּיוֹן לְטֶרֶף.
מִלִּים בְּטִפְטוּף, מִלִּים בִּדְלִיפָה, מִלִּים נְדִיפוֹת כְּאֶתֶר.
מִלִּים שֶׁאוֹחֲזוֹת בַּהֶגֶה.
מִלִּים קוֹרְאוֹת תִּגָר, צוֹעֲקוֹת חָמָס וּבוֹכוֹת בַּסֵּתֶר.
מִלִּים-בָּזָק, מִלִּים-בִּן-רֶגָע, מִלִּים-בְּיִסּוּרִים-מְמֻשָּׁכִים.
מִלִּים שֶׁנִּשָּׂאוֹת עַל זֶרֶם וְשֶׁשּׂוֹחוֹת נֶגְדּוֹ,
מִלִּים שֶׁאוֹמְרוֹת מְעַט וְשׁוֹתְקוֹת הַרְבֵּה וְגַם לְהֵפֶךְ.
מִלִּים חוֹרְגוֹת לֶאֱלֹהִים.
מִלִּים-מֶרִי מַכּוֹת בְּאֶגְרוֹף, מִלִּים מִתְקַרְנְפוֹת,
מִלִּים קִפּוֹדִיּוֹת.
מִלִּים-ג'וּנְגֶל, מִלִּים-גַּן-חַיּוֹת.
מַכִּישׁוֹת כְּנָחָשׁ וּבוֹלְעוֹת כְּמִפְלֶצֶת
מִלִּים-כְּאֵב-רֹאשׁ וּמִלִּים-כְּאֵב-בֶּטֶן.
מִלִּים יְרוּיוֹת.
מִלִּים-גִנּוֹת-נוֹי וּמִלִּים-דְּרָכִים-סְלוּלוּת,
מִלִּים מֻבְרָחוֹת, רוֹחֲצוֹת כַּבּוֹר וּמְלַכְלְכוֹת כַּסְּחִי.
נִלְחָמוֹת זוֹ נֶגֶד זוֹ וְזוֹ לְמַעַן זוֹ.
מִלִּים-פְּרָס, מִלִּים-סְחִיטָה, מִלִּים-חֵץ, מִלִּים-מַטָּרָה,
מִלִּים שׁוֹבְרוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם. מִלִּים-תְּרוּפָה.
מִלִּים-רַכֶּבֶת-לַיְלָה-אַחֲרוֹנָה.
מִלִּים-גּוּף, מִלִּים-נְשָׁמָה,
מִלִּים-חַיֵּי-מַדָּף, חַיֵּי-שָׁעָה, מִלִּים-שָׁוְא.
מִלִּים חוֹרְצוֹת לָשׁוֹן, מִלִּים מִתַּחַת לַחֲגוֹרָה.
מִלִּים-חֹר-בָּאוֹזוֹן, מִלִּים-זִהוּם-הַסְּבִיבָה.
מִלִּים עוֹשׂוֹת שָׁלוֹם וּמַכְרִיזוֹת מִלְחָמָה.
מִלִּים-מָשִׁיחַ, מִלִּים-יְשׁוּעָה, מִלִּים-אַהֲבָה.
דַּרְכָּן אַתְּ נִמְלֶטֶת, נוֹפֶלֶת וְשָׁבָה, דֶּרֶךְ
שְׁעָרִים נִפְתָּחִים, נִכְתָּבִים וְנִקְרָאִים.
וְנִשְׁכָּחִים.
וְנִמְחָקִים.
וְהָאֹשֶׁר מַמְתִּין בָּאֵינְמִלִּים –
בָּאִיִּים הַמְּכֻנָּפִים.
האנפורה ההולמת בנו הלוך וחזור בשיר 'המילים והאושר' מורכבת מ 41 חזרות של המילה 'מילים'. האפקט הריתמי הזה לא רק יוצר את האווירה המיוחדת בשיר אלא גם מכיל בקרבו את המשמעות אותה המשוררת מטעינה בקפסולת השיר. המילה 'מילים' משמשת כמטונימיה המייצגת את האדם במכלול אפיוניו ומעשיו. המילים הן 'הימלטויות דרך החרכים', הן 'מקופלות בדף…נפרסות כמפה, מתגלגלות כאבן.. אוחזות בהגה…קוראות תגר.. נישאות על זרם ושוחות נגדו.. מלים חורגות לאלוהים.. מלים מרי מכות באגרוף, מלים מתקרנפות מלים קיפודיות, מלים ג'ונגל, מלים גן חיות'… וכך עוד ועוד.
השיר פורש לפנינו גלריה מגוונת ומפוארת של ואריאציות המציגות את העושר והסתירה שבתופעה הנקראת בפינו אדם ורבאלי. מושך את תשומת הלב המטען האמביוולנטי, ה 'דבר והיפוכו' בדימויי האדם ופעליו בשיר רב פנים זה. 'מילים מלוכלכות כסחי, רוחצות כבור… נלחמות זו בזו וזו למען זו..מלים שוברות ידיים ורגליים. מלים תרופה… מלים גוף, מלים נשמה.. מלים לשווא…' ועוד ועוד.
ואחרי כל הפנורמה המרהיבה ועוצרת הנשימה הזו, ואחרי 'המילים משיח.. מילים ישועה.. מילים אהבה' ואחרי שפע הפלאים והחידות האלה ה'נכתבים והנקראים'… הם לא רק 'נשכחים ונמחקים'. יותר מזה, בתום כל לחישות הכשף של מילות השיר המעורר והמשפיל, עם התעוררות מכשף המילים בא הפיקחון האומר את שלו, ' האושר ממתין באינמילים/ באיים המכונפים.' הו השתיקה הזו שבמרבית זמן ערותנו אנחנו בורחים ממנה כמפני מגפה היא היא אותו 'אי אושר מכונף', הממשיך לחיות באגדות ובראיה טרנסצנדנטית, חומק מידינו בעטין של המילים הפורחות בפינו.
טכניקת עיצוב מקנה לנו חוויה עשירה, ובסופו השיר מביא אותנו להכרת אמת יותר מורכבת, מעוררת פליאה, באמצעות הלמות תופי האנפורה הדחוסה והאינטנסיבית. כך עושה לנו השיר שני דברים. האנפורה 'מלים' כמו מנטרה מכשפת אותנו, ובסופו של תהליך אינפלאציוני חוזר עד אין סוף מאין בנו את צעיפי המילה. או אז, בפקחנו עיניים המציאות על רבגוניותה, המבלבלת ומטעה, המשקרת ומשכרת בקסמיה, פוקעת ואנחנו מגלים אמת עליונה אין בלתה:
'האושר ממתין באינמלים – באיים המכונפים'.
שיר עשיר וחכם זה הוא בחזקת מלאכת מחשבת לעילא ולעילא. בחרתי בו ככרטיס ביקור בפני הקורא הפוטנציאלי לקובץ השירים המרשים כל כך 'עבודת טלאים', של המשוררת ברכה רוזנפלד, הידועה ליודעי חן ואוהבי שירה.