ענבל אשל כהנסקי

 

​

**

​

אֲנִי לִילִית וַאֲנִי בִּתָּהּ. טוֹבְעוֹת בְּפִרְחֵי תַּפּוּחִים,

סוֹגְדוֹת לָאָדָם הָרִאשׁוֹן: תְּשׁוּקָתוֹ לִתְשׁוּקָתֵנוּ.

מִתְמַסְּרוֹת לְטַעַם דָּם מָתוֹק בְּחָלָל הַפֶּה,

בִּנְשִׁיקוֹתֵינוּ הַדֶּרֶךְ לְחִלּוּפֵי הַדָּם בְּחָלָב,

מְשַׂרְטְטוֹת בְּאֶצְבָּעֵנוּ אֶת גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם:

שְׁבִיל רֹק נוֹטֵף מִשְּׂפָתָיו

בְּמוֹרָד צַוָארוֹ

עַל חָזֵהוּ

עַל בִּטְנוֹ

וְעַל אֶבְרוֹ;

שְׁבִיל זֶרַע עַל אֲשָׁכָיו עַל יְרֵכָיו בִּרְכָּיו שׁוֹקָיו וְכַפּוֹת רַגְלָיו.

עַד שֶׁבַּעֲקֵבוֹ יָשׁוּף נָחָשׁ. עַד שֶׁנֵּצֵא מִדַּעְתֵּנוּ, עַד שֶׁנִּצְחַק וְנִצְחַק –

 (https://www.youtube.com/watch?v=Pn0RmUZ8CCw&t=103s)