נורית פרי                                                             

 

​

שקיעה    

                                      

יִהְיֶה טוֹב הִיא אוֹמֶרֶת

וְנִזְהֶרֶת שֶׁלֹּא יִגַּע אָדֹם בַּכָּחֹל

פַּסִּים בֶּחָלָק

יֵשׁ עוֹד כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עֲבוֹדָה.

בְּשַׂקִּית מְקֻמֶּטֶת

הַקַּרְטוֹנִים

זֶה שֶׁל הַנַּעֲלַיִם יַפְרִיד

בֵּין הַפַּחִיּוֹת

קַרְטוֹנֵי בֵּיצִים

זִיז עַל זִיז

מְלַטֶּפֶת לְרֶגַע אֶת הַוָּרֹד

כָּזֶה עוֹד לֹא הָיָה לָהּ

וְהַמֻּדְפָּסִים

כִּמְעַט שֶׁשָּׁכְחָה אֶת הַזְּכוּכִית

עֲגֻלִּים פֹּה

גְּבוֹהִים שָׁם

יֵשׁ גַּם עָגֹל וְגָבֹהַּ

מָה יִהְיֶה?

עוֹד מְעַט הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת

עוֹד יוֹם

יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה לַעֲשׂוֹת

סֵדֶר בָּעוֹלָם