אביחי קמחי

 

 

האזרח ק.

 

ק. יוֹדֵעַ לְהַבְחִין
בֵּין הַטּוֹב לָרַע
וּבֵין הָאֱמֶת לַשֶּׁקֶר
כְּמוֹ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְהַבְחִין
בֵּין טַעַם מַר לְמָתוֹק                       

בַּיָּמִים ק. מְצַיֵּת לַחֻקִּים
גַּם לְאֵלֶּה הָרוֹמְסִים
זֶה לַבֶּטַח נִדְרָשׁ הוּא חוֹשֵׁב               
יֵשׁ לָנוּ רַק אֶרֶץ אַחַת
וּבָהּ לֹא תִּהְיֶה מִלְחֶמֶת אַחִים

בַּלֵּילוֹת עַל יְצוּעוֹ
מֵעָיו רוֹחֲשִׁים
וְהוּא מְשַׁחְרֵר
אֶת כָּל סוּסֵי הַמִּשְׁטָרָה
לִדְהֹר אֶל הַחֹפֶשׁ

 

 

נח

 

אֲנִי מְטַפֵּס אֶל רֹאשׁ הַר
שָׁם אֲנִי מַבְחִין בְּתֵבָה

הֲמוֹנֵי גְּבָרִים עוֹלִים אִתִּי
אֲנִי חוֹלֵף מִבַּעַד
קְבוּצוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים
הַתּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָרוֹת
מְבַכִּים אֶת סוֹף הָעוֹלָם

נִזְכַּרְתִּי בְּכִפּוּר וְצָמָא קָשֶׁה
כִּמְעַט שֶׁהִכְרִיעַ אוֹתִי             
אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהָעוֹלִים
נוֹשְׂאִים בַּקְבּוּקֵי מַיִם
וַאֲנִי מִתְחַנֵּן לִלְגִימָה

הַחֹם שֶׁלִּי מְטַפֵּס
אֱנִי נוֹטֵף זֵעָה וּמִשְׁתַּעֵל
רֵיחַ רַע עוֹלֶה בְּאַפִּי          
וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הָרֵיחַ הוּא שֶׁלִּי

לְפֶתַע אוֹחֲזִים בִּי אֲנָשִׁים בְּמַדִּים
וְעוֹצְרִים אוֹתִי בְּאַשְׁמַת הֲפָרַת הַסֵּדֶר             
אֲנִי מִתְחַנֵּן
יְלָדַי מְחַכִּים וְעוֹד מְעַט יֵרֵד הַחֹשֶׁךְ

בַּבֹּקֶר צִלְצוּל הוֹדָעָה מֵעִיר אוֹתִי
דָּחוּף
תֶּאֱסֹף אֶת הַיְּלָדִים
סָגְרוּ אֶת בָּתֵּי הַסֵּפֶר
נְשִׁיקוֹת

 

​

ונתת תוקף

 

בְּטֶרֶם נִכְנַס הַחַג לְתָקְפוֹ

וּבִזְמַן שֶׁהָעָם מְחַפֵּשׂ אֶת הַקּוֹלוֹת

הֶאֱרִיךְ שַׂר הַמִּשְׁפָּטִים אֶת תֹּקֶף

צַו הַסֶּגֶר עַל בָּתֵּי הַמִּשְׁפָּט

בָּעֶרֶב קָרָאתִי אֶת הַהַגָּדָה

בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּפֵרַשְׂתִּי אוֹתָהּ

בְּרוּחַ הַזְּמַן בּוֹ הִיא נִכְתְּבָה

וּבְרוּחַ הַזְּמַן הַזֶּה

זְמַן הַגְבָּלַת חֵרוּתֵנוּ                                  

בַּבֹּקֶר יָצְאוּ הַמִּתְפַּלְּלִים

לַמִּרְפָּסוֹת וְלַחֲצֵרוֹת

וְעַל כִּתְפֵיהֶם טַלִּיתוֹת

וְחָשַׁבְתִּי שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב

הָיָה שָׂמֵחַ לָשִׁיר אִתָּם  

מָחָר אֶצְעַד לַמַּכֹּלֶת

עֲדַיִן מֻתָּר לָצֵאת

לְצֹרֶךְ הִצְטַיְּדוּת בְּמָזוֹן                     

וְאַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית

 

9.4.20

 

​

עֹצֶר

 

אִמִּי בַּת יְרוּשָׁלַיִם הָיְתָה בַּחוּרָה צְעִירָה 
בִּזְמַן הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי וְחָוְתָה אֶת הַיָּמִים
וְאֶת הַלֵּילוֹת בָּהֶם הָיְתָה הָעִיר בְּעֹצֶר 

בְּבִטְנָהּ נָשְׂאָה אֶת יַלְדָּתָהּ הַבְּכוֹרָה
בְּעוֹד אָבִי שָׁכַב בְּבֵית הַחוֹלִים
עִם צְרוֹר כַּדּוּרִים בְּבִטְנוֹ

סֶגֶר נִמְשָׁךְ גַּם הַיּוֹם בַּשְּׁטָחִים
וְהוּא מוּטָל וּמוּסָר בְּאֹפֶן תָּדִיר
כְּמוֹ חַיָּלִים הַנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִים
מֵחֲדַר הָאֹכֶל בִּזְמַנֵּי הָאֲרוּחוֹת                                

וְהִנֵּה בָּא הַזְּמַן
שֶׁבֵּיתִי הָפַךְ מִבְצָרִי
וַאֲנִי מַבִּיט מֵהַחַלּוֹן וְרַק הַחֲתוּלִים
חוֹצִים אֶת הָרְחוֹב מִפַּח לְפַח