ארלט מינצר

 

​

 רוהן

משתתפים: בת-קול; רוהן; המגרשים

      

בת- קול:        צִפּוֹרֵי הַנּוֹד בַּשָּׁמַיִם

בָּאוֹת וְהוֹלְכוֹת בְּעוֹנָתָן

וּמִתַּחַת אֱנוֹשׁ קָטָן

אָזוּק בִּזְרוֹעוֹת שְׁתִיקָה.       

יֶלֶד בֶּן שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה. מְגֹרָשׁ!

 

רוהן:                 יוֹם שֵׁנִי בַּבֹּקֶר

דְּפִיקוֹת חֲזָקוֹת בַּדֶּלֶת

שׁוֹטְרִים לוֹקְחִים אוֹתִי שָׂמִים בַּמָּטוֹס

כְּמוֹ מִטְעָן אֵיךְ שֶׁאֲנִי –

כַּפְכַּפִּים בְּגָדִים קְצָרִים מְלֻכְלָכִים.

             

המגרשים:        מִיהוּ בִּכְלָל? רוֹ-הַן שֵׁם זָר

אָבִיו אֶזְרָח טוּרְקִי אִמּוֹ פִילִיפִּינִית

בְּטָעוּת נוֹלַד וְגָדַל בְּתֵל-אָבִיב

הוּא לֹא יֶלֶד הוּא חַי מִסּוּג זָר

לֹא שַׁיָּךְ לְכָאן.

 

בת-קול:            בְּמִשְׁקְפֵי עִוָּרוֹן שְׁחֹרִים

חוֹסִים בַּסֵּתֶר שֶׁקֶר.

רַחַשׁ נָחָשׁ רַעַשׁ לָחַשׁ

בּוֹחֶשֶׁת לְשׁוֹן הַחֹשֶׁךְ

מַתִּירָה וּמְאַשֶּׁרֶת – מְגֹרָשׁ!

 

רוהן:                  אֲנַחְנוּ צוֹעֲקִים דּוֹפְקִים

עַל הַחַלּוֹנוֹת בַּמָּטוֹס...

כּוֹאֵב שֶׁהַמְּדִינָה שֶׁגָּדַלְתָּ בָּהּ

זוֹרֶקֶת אוֹתְךָ לִמְדִינָה אַחֶרֶת

זֹאת לֹא דֶּרֶךְ שֶׁל בְּנֵי-אָדָם.

 

המגרשים:       אֲנַחְנוּ מְגָרְשִׁים לֹא מִדַּעַת וְלֹא מִטַּעַם

עַצְמֵנוּ. מֶמְשָׁלָה מַחְלִיטָה יוֹעֲצִים

מִשְׁפָּטִיִּים מְאַשְּׁרִים דּוֹבְרִים

מְגַבִּים, שׁוֹטְרֵי הֲגִירָה מְבַצְּעִים.

כָּל אֶחָד מֻבְרָג לַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ.

 

בת-קול:            נִנְעַל מֵאֲחוֹרָיו הַשַּׁעַר.

יֶלֶד אֵין-חֵפֶץ בּוֹ מְגֻלֶּה

לִקְצֵה שׁוּלַיִם בְּעִיר זָרָה.

נְשָׁמָה קְטַנָּה שֶׁל יֶלֶד           

בְּלִי מָקוֹם בָּעוֹלָם. מְגֹרָשׁ!

 

רוהן:                 אֲנִי מַרְגִּישׁ לֹא נוֹרְמָלִי פֹּה

זָר פֹּה לֹא שַׁיָּךְ לְפֹה

לֹא יוֹדֵעַ אֶת הַשָּׂפָה

הַמְּקוֹמִיִּים חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי תַּיָּר

מַרְגִּישׁ פֹּה כְּמוֹ חַיְזָר.

 

המגרשים:       זֶה לֹא מָה שֶׁתִּכְנַנּוּ לַעֲשׂוֹת

אַחֲרֵי אֲרוּחַת בֹּקֶר.

לֹא רָצִינוּ וְלֹא חָשַׁבְנוּ

שֶׁזֶּה יִקְרֶה עַד שֶׁזֶּה קָרָה –

אָמְרוּ לְגָרֵשׁ וְגֵרַשְׁנוּ.

 

בת-קול:           בִּמְקוֹם הַפֶּשַׁע צֶדֶק          

מִתְאַדֶּה מַמְרִיא לְגַז

וְנֶעֱלָם בְּחֶשְׁכַת חֲשֵׁכָה.

מִי יִזְכֹּר אֶת רוֹהָן?

מְגֹרָשׁ מְגֹרָשׁ מְגֹרָשׁ!

 

רוֹהָן:                  אֵין לִי תִּקְוָה בִּכְלָל

אֵין לִי פֹּה חֲבֵרִים וְלֹא שָׂפָה

שָׁלְחוּ אוֹתִי לַעֲזָאזֵל

כָּל הַזְּמַן בּוֹכֶה בּוֹכֶה בּוֹכֶה.

הַחַיִּים זָרְקוּ עָלַי אֶבֶן גְּדוֹלָה.

 

המגרשים:        לֹא חָשַׁבְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאֵלֶּה

לֹא רָצִינוּ לִהְיוֹת כָּאֵלֶּה

אֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא כָּאֵלֶּה

אֲנַחְנוּ לֹא מְגָרְשִׁים יְלָדִים

 

אֶלָּא אִם כֵּן הֵם זָרִים.

 

 

     דברי רוהן לקוחים מהסרט של יפעת אהרון ביוטיוב: אני מרגיש לא נורמלי פה – החיים החדשים של רוהן בשכונת עוני במנילה.

 

​

עננה

 

אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מֻסְתָּר

מֵאֲחוֹרֵי עֲנָנָה

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

מַאֲפִיל יַעַר גֶּשֶׁם

וּבְלִבּוֹ אֵשׁ

מְלַחֶכֶת אֶת הָעֵצִים

אַיִל מְנַסֶּה לִבְרֹחַ

נֶאֱחָז בַּסְּבַךְ וּמֵילִיל.

אֵין שׁוֹמֵעַ

וְהַשּׁוֹמֵעַ מַחֲרִישׁ      

וְאֵין מַצִּיל.

הַמַּצִּית שׁוּב יַצִּית

וְאֵין מַצִּיל מֵרֹעַ הָאָדָם.